בעסקה עליה הוכרז הלילה אנו עומדים לשחרר כ-250 אסירי עולם, מחבלים עם דם של מאות יהודים על הידיים. אלו רוצחים שפסקי דין חמורים נגזרו עליהם, והם יצאו לחופשי כאילו דבר לא קרה.
הסכנה הגדולה בשחרור מחבלים כאלה אינה רק תיאורטית. היא מוחשית, קרובה, ומבוססת על היסטוריה כואבת שכבר חווינו. כל שחרור כזה הוא הזמנה לטבח הבא, לחטיפה הבאה, לרצח הבא. אנחנו לא יכולים להרשותוו לעצמנו להתעלם מכך.
בימים אלו אסור לנו להתבלבל או להתעייף. המחויבות העליונה של כולנו ובמיוחד של שליחי הציבור היא לוודא שטבח שמחת תורה, או כל אסון דומה לו, לא יתרחש שוב חלילה. אנחנו חייבים להגן על חיי אזרחינו, על ביטחוננו, על העתיד שלנו כעם. זוהי חובה מוסרית ומעשית. אבל כשאני מסתכלת סביב, ואני רואה את חלק מחבריי בקואליציה עושים אידיאליזציה להסכם האוסלואידי הזה, מתעלמים מהמחיר הנורא שנשלם אני נותרת ללא מילים.
רק שנתיים חלפו מאז הטבח הנורא, וכבר התקררנו? הספקנו לשכוח שיחיא סינוואר, מי שהגה את הטבח הגדול והאכזרי בעוטף עזה שוחרר בעסקת שליט? האם אנו לא זוכרים מהמחבלים הנאצים של טבח שמחת תורה גם הם משוחררי עסקאות קודמות? כיצד אנחנו יכולים להתעלם מהעובדות הללו? במקום להשפיל מבט בבושה עמוקה אתם מתגאים בעסקה הבזיונית הזו?
אני זוכרת היטב את אותו מפקד חוליה, שרצחו את אישי שולי הר מלך הי"ד. הוא עמד על דוכן הנאשמים בבית המשפט, רגע אחרי שקיבל שבעה מאסרי עולם ועוד עשרות שנים בכלא. הוא אמר בבוז מוחלט: “אתם אומה חלשה לכל אחד מאיתנו יש בן שיחטוף חייל, וכולנו נשתחרר”. והוא צדק.
הוא שוחרר בעסקת שליט, המשיך במסעות הרצח שלו, ותכנן את רצח הנער מלאכי רוזנפלד הי"ד. רק 21 שנים מאוחר מידי, במלחמה האחרונה, חוסל כשצה”ל פגש בו כמפקד בכיר בגדוד חמאס בעזה אחרי שהמשיך להרוג ללא רחם. ושני מחבלים נוספים שוחררו לאחרונה, מבלי שאיש יודיע לי, במסגרת העסקה האחרונה. זה אינו מקרה בודד. זהו דפוס מסוכן.
הסכנה ברורה: המוטיבציה של אויבנו לחטוף גוברת עם כל שחרור שכזה. מאות הנרצחים והחטופים הבאים הם רק עניין של זמן. לכן, דווקא עכשיו, מחובתנו כמנהיגי הציבור לעמוד איתן על האינטרס הציבורי או לפחות להישיר מבט למציאות כפי שהיא, גם אם חלק מהעם התעייף. עלינו לומר בקול ברור: עסקת שחרור מחבלים היא סכנה מוחשית. היא המנוע של אויבנו המקיפים אותנו, שלא מסתפקים ברצח אכזרי אלא מבצעים חטיפות של אזרחים רבים כדי להשיג עוד ועוד שחרורים של מחבלים נאצים.
עסקה שבה אפילו תומך חמאס אחד נשאר חי היא כשלון מהדהד. אנחנו חייבים להחזיר את החטופים, כן, זו חובה קדושה, אבל לא מתוך עמדת חולשה, אלא מתוך עוצמה ונחישות. זה גם המסר שמחובתנו להעביר לאויבנו הרבים, מבית ומחוץ: אנחנו לא נכנעים, אנחנו לא משחקים במשחק שלכם.
לטווח הארוך, הפתרון היחיד להורדת המוטיבציה לחטיפות הוא חוק עונש מוות למחבלים, חוק שהצבענו עליו בקריאה ראשונה בוועדה לביטחון לאומי. רק כך נשלח מסר חד-משמעי לאויבנו: אין עסקאות, אין שחרורים, אין סליחה על רצח. רק כך נגן על חיינו ועל עתיד ילדינו.