מערכת הבריאות נמצאת בכוננות גבוהה במיוחד לקראת שובם של החטופים מעזה, על רקע חשש כבד לנזקים רפואיים ונפשיים שעלולים להיגרם להם ברגעים האחרונים של השבי.
בבתי החולים שיבא, איכילוב ובילינסון נשלמות ההכנות לקליטת השבים, כשבתי החולים סורוקה וברזילי ערוכים לשמש יעדי גיבוי במקרה חירום. החטופים החללים ייקלטו במכון הלאומי לרפואה משפטית.
במשרד הבריאות מזהירים כי הרעב הממושך ותנאי השבי הקשים גרמו לפגיעה במערכת החיסונית של החטופים, מה שעלול להפוך אותם לרגישים במיוחד למחלות זיהומיות. בהתאם לכך, כל אנשי הצוותים המטפלים חוסנו לשפעת ולקורונה.
בהנחיות שהועברו לבתי החולים נדרש תגבור של אמצעי ניטור ובקרה רפואיים - בהם חיבור ממושך למוניטורים, זמינות של עגלות החייאה ומכונות הנשמה, ובדיקות מעבדה מדוקדקות. גם מחלקות טיפול נמרץ הונחו להיות בכוננות מלאה.
אחד החששות המרכזיים הוא מפני "סינדרום האכלה מחדש", תופעה רפואית מסוכנת שעלולה להתרחש כאשר אדם הסובל מתת-תזונה חריפה מתחיל לאכול לאחר תקופה ממושכת של רעב.
במשרד הבריאות מסרו כי הועבר לצלב האדום פרוטוקול רפואי מפורט בנוגע להזנה נכונה של החטופים עוד לפני שובם, כדי למנוע פגיעה חמורה.
"זה אחד החששות הגדולים שלנו - שיקרה נזק ברגעים האחרונים", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות. "אנחנו מתכוננים לגרוע מכל ומקווים לטוב".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין כי מדובר במבצע השבה רחב היקף ורגיש במיוחד: "זהו מבצע לוגיסטי מורכב, אולי המאתגר ביותר שידענו. מדובר בהחזרתם של עשרים חטופים חיים ועוד 28 חללים. לצד השמחה, יש כאן גם התמודדות עם השפעות של שבי ממושך וקשה ביותר".
הקליטה בבתי החולים תיעשה לפי פרוטוקול מבצעי שנוסה בעבר, עם התאמות חדשות שנגזרות מהניסיון שנצבר. בשלב הראשון יעברו השבים הערכה רפואית ראשונית לאיתור מצבים דחופים, ולאחר מכן יפגשו את בני משפחותיהם. השיקולים בחלוקת השבים לבתי החולים יכללו שהות משותפת של בני משפחה, חטופים ששהו יחד בשבי ובקשות של קרובי משפחה.
צוותי בריאות הנפש והרווחה ילוו את השבים ואת משפחותיהם לאורך כל תהליך הקליטה.
במקביל, המכון הלאומי לרפואה משפטית נערך לקליטת וזיהוי החללים שיושבו. בשלב הראשון יתבצע זיהוי באמצעות מנשך שיניים, בדיקות CT ודגימות DNA, ובהמשך ייקבעו גם נסיבות מותם.