ירושלים
ירושליםצילום: Yonatan Sindel/Flash90

לפני 50 שנים, ביום 10 בנובמבר 1975, החליטה עצרת האו"ם ש"הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".

חיים הרצוג, שגריר ישראל באו"ם באותם הימים, ולימים הנשיא ה- 6 של מדינת ישראל, אמר אז בעצרת ש"עבורנו - העם היהודי - זוהי רק פרשה חולפת בהיסטוריה עשירה ומלאת מאורעות. אנו שמים את אמונתנו בהשגחה, באמונתנו ובמסורתנו, במאמצינו לקידום ערכי החברה והאדם, ובעמנו היכן שלא יהיו. עבורנו, העם היהודי, החלטה זו המבוססת על שנאה, שקר ויהירות - ריקה מכל ערך מוסרי או משפטי. בעינינו, העם היהודי, זו אינה אלא חתיכת נייר, ואנחנו נטפל בה בהתאם". מיד לאחר אמירה זו הוציא הרצוג את נוסח ההחלטה וקרע אותו מול המצלמות. זו היתה תגובה ציונית הולמת.

החלטה זו של העצרת, החלטה 3379, שאפילו צרפת ובריטניה התנגדו לה, בוטלה כעבור 16 שנים, ביום 16 בדצמבר 1991. ספק אם ראשי צרפת ובריטניה הנוכחיים, העכבר ששאג מפריז ואדון סאטמר מלונדון, היו מתנגדים להחלטה המבישה ההיא. הרוחות האנטישמיות הנושבות מבירות אלה, כמו גם האנטישמיות המאפיינת את אדון גוטרש העומד היום בראשות הארגון הצבוע, מתפשטות בעולם. זו אותה אנטישמיות עתיקת יומין, שאינה קשורה בנעשה בעזה, ולא תחלוף גם כאשר תסתיים המלחמה בעזה.

התנהגותו העוינת של גוטרש אינה חדשה, ומחייבת תגובה ציונית הולמת. זו ההזדמנות לסלק את אנשי הארגון העוין מארמון הנציב בירושלים, להחזיר את המקום לריבונות ישראל, ואולי להעביר לשם את משכנו של הנשיא הנוכחי של ישראל, בנו של חיים הרצוג. כדאי להזכיר שבעקבות החלטת האו"ם נגד הציונות הגיבה ישראל באופן ספונטני: רחובות האו"ם בערים שונות הפכו לרחובות הציונות.

בחלק מערי ישראל קיים רחוב לזכרו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה, מי שבתקופת מלכותו ניתנה הצהרת בלפור למדינת ישראל שבדרך. בהחלטתה המבישה של בריטניה להכיר במדינה פלשתינאית בלב ארץ ישראל המערבית היא חזרה בה למעשה מהצהרת בלפור. על כן אין בערי ישראל מקום לרחובות ג'ורג' החמישי. אולי יש מקום לשקול את קריאתם בשם: רחובות החטופים. עיריית ירושלים מתבקשת לשנות את שמו של רחוב המלך ג'ורג' , שאין לו עוד מקום בבירת ישראל.

ברשתות החברתיות כבר מופיעה הכתובת המעודכנת של הקונסוליה הבריטית בירושלים, כך שתתייחס למזרח ירושלים אשר בפלשתינה. שגרירות בריטניה בישראל שוכנת בתל-אביב, כי בריטניה כבר 77 שנים אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל. אבל אותה בריטניה החליטה שמזרח ירושלים נמצאת בפלשתינה. עיריית ירושלים מתבקשת להתחיל מיד בעבודות ביוב ממושכות סביב אותה "קונסוליה", במטרה לשבש את הגישה לבניין הפרובוקציה.

בחלק מערי ישראל קיימים רחובות, שדרות וכיכרות על שם צרפת או פריז, זכר לימים רחוקים שבהם היתה צרפת מדינה ידידותית לישראל. הדוגמא הבולטת היא כיכר צרפת/פריז בירושלים שנקראה כך בשנת 1959, כאות תודה לצרפת על שיתוף הפעולה הצבאי והדיפלומטי. מדובר בכיכר מרכזית בבירת ישראל, סמוך למעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל. אולי יש מקום לקרוא לה: כיכר החטופים. עיריית ירושלים מתבקשת לשנות את שמה של כיכר צרפת/פריז.