הוא יצא לעשרות דייטים. רצה בחורה צעירה ממנו, שגדלה בישוב כמוהו, דתיה לאומית מבית וציין שהוא נמשך יותר למראה כהה למרות שהוא בהיר.
הצעתי לו בחורה מבוגרת ממנו בשנה, שעשתה עלייה לפני שבע שנים מאירופה, חזרה בתשובה שנתיים אחרי, גרה בעיר, עם מראה בהיר כמוהו.
למה העזתי להציע מישהי בדיוק ההיפך מכל מה שהוא ביקש? כיוון ששמעתי שיש לה אופי מדהים ושכל מי שפוגש אותה מתאהב בה, ומההיכרות שלי איתו בפגישות אימון, הייתה לי הרגשה שהיא תתאים לו באופי.
התגובה הראשונה שלו הייתה כמובן לסרב להצעה ולהגיד לא. היא הייתה ההפך מכל מה שהוא דמיין וביקש. אני לא מהלוחצים ודוחפים הצעות, אבל הפעם הרגשתי ששווה לנסות.
"לא הייתי מסתכל עליה פעמיים ברחוב"
בסופו של דבר הוא הסכים לדייט אחד, בעיקר כדי לסמן וי ולהמשיך הלאה. "לא הייתי מסתכל עליה פעמיים ברחוב, היא ממש לא הטיפוס שאני מחפש", הוא סיכם את הפגישה הראשונה. "אבל אין לי סיבה מספיק טובה לשלול דייט שני".
בפגישה השלישית משהו נפתח לו בלב והוא הבין שיש כאן פוטנציאל לקשר משמעותי.היום הם נשואים באושר עם שלושה ילדים והוא מודה לעצמי כל יום מחדש שהוא לא התעקש על הפנטזיות שלו.
מלכודת הפנטזיה
כולנו גדלים עם סיפורי אהבה. ספרים, סרטים ודמיונות מציירים תמונה מושלמת של זוגיות: מפגש מקרי שמצית ניצוצות, כימיה מהשנייה הראשונה, בן או בת זוג שהם "החצי השני" שחיכינו לו כל החיים.
מגיעים אלי לקליניקה אנשים בני עשרים, שלושים וארבעים פלוס שעדיין שבויים בפנטזיות ורצונות שחוסמים אותם מלהכיר אנשים שלא נמצאים במסגרת הרצונות שלהם. במציאות, כמעט כל הזוגות ששברו את קיר הפנטזיות מספרים שבני הזוג שלהם הם כמעט ההיפך הגמור ממה שדימיינו.
בפגישת ההיכרות שאני עושה עם הרווקים, אנחנו מצמצמים את רשימת הרצונות לשלושת הדברים החשובים ביותר ומתחילים לצמצם את ה"צ'ק ליסט" הארוך: שיהיה גבוה, לא מתקרח, כריזמטי, עם חוש הומור, אבל גם עמוק, מחוספס וגם רגיש, יציב כלכלית וגם לומד תורה ברצינות, גר באזור, מאותו עדה. מי באמת יכול לענות על כל הסעיפים?
הרבה מפסיקים קשר אחרי דייט ראשון או שני, בתחושה שאם אין ניצוצות גדולים זה סימן שזה לא זה. בפועל, לא מעט זוגות שהגיעו לחתונה מספרים על התחלה שלא הרגישו חיבור מיידי, אבל כשהם נשארו לתת הזדמנות, הקשר הפך לאהבה עמוקה.
יש פעמים שאנשים מתלבטים אם להישאר בקשר ואנחנו מגלים שאין טעם להמשיך אותו וחבל להם על הזמן והאנרגיות, אבל זה אף פעם לא החלטה של רגע, אלא אחרי מחשבה והבנה עמוקה, האם הקשר מתאים או לא לנישואין.
ההבנה שזוגיות הרבה פעמים יכולה להגיע ממקום מפתיע, היא חשובה מאוד. צריך מצד אחד להבין מה באמת חשוב לנו ומצד שני להיות מאוד גמישים ולוותר על דמיונות.
מה באמת חשוב?
במקום לרדוף אחרי דמויות מהאגדות הפנימיות שלנו, כדאי להתבונן במה שבאמת יוצר בית חזק: ערכים משותפים - השקפה דומה על משפחה, אמונה וחינוך ילדים. חומר רגשי ותקשורתי טוב - יכולת לשוחח בכנות, לשתף רגשות ולפתור קונפליקטים. חום ואכפתיות - היכולת לשמוע ולראות את הצרכים אחד של השני, עם בסיס של כבוד הדדי.
שרה, שהתחתנה בגיל 38, הגיעה אלי לשיחה: "הוא לא הסגנון שדימיינתי לעצמי. יש בו גם כמה דברים שמעצבנים אותי". אחרי שהנחנו את הדברים החיוביים מול המפריעים, גילינו שיש לה בידיים מישהו מאוד איכותי שחבל להפסיד את כל הטוב הזה בגלל דברים שוליים.
אהבה אמיתית היא לא למצוא את האדם המושלם, אלא לבחור בכל יום מחדש לאהוב את האדם הלא מושלם ולהיות שלם ורגוע עם הבחירה שלי. אהבת אמת לא מגיעה מהמבט הראשון, אלא דווקא מהבחירה המחודשת באדם שבחרתי ממבט שני המתרחש כל יום מחדש.
יעל רשף היא מנבחרת המאמנים של פרויקט 252. עדיין לא חברים בפרוייקט? מכאן מצטרפים>>