מירב לשם-גונן, שבתה רומי חזרה משבי חמאס בעסקת החטופים השנייה, שוחחה עם ערוץ 7 על תחושותיה לקראת שחרור החטופים הצפוי.
"יש אנרגיה משמעותית ואנחנו מתקשים למצוא את עצמנו, כי מצד אחד השחרור עוד לא קרה, ומצד שני זה אוטוטו יוצא אל הפועל. לצד כל זאת יש את העצב על משפחות החללים והנרצחים ושנצטרך לשחרר מחבלים. הכל מעורבב", היא מספרת.
"כאימא של רומי, אנחנו מרגישים כבר את הצורך הזה, שכולם יחזרו, כי אחרת אנחנו מרגישים כאילו עוד רומי שלנו שם. אנחנו מקווים שזה ייתן עוד דחיפה להחלמה", מוסיפה לשם-גונן.
לדבריה "אף אחד לא יכול להבין אפילו מה עברו החטופים או המשפחות. צריך ענווה כלפי החטופים ששבים. הם חוזרים אחרים ועם ידע מה הם רוצים ומה לא. צריך לתת את המקום שהם רוצים, לכבד את הרצונות והצרכים שלהם.
עברנו דברים שהם מאוד מטלטלים וגם רומי וחטופים אחרים ששבו עברו דברים מטלטלים בנפרד. יש פה הרבה עבודה על הנפש והרבה שיקום. הם צריכים מקום, פרטיות והרבה זמן. צריך לתת להם לנשום, לנוח ולגלות מי הם מחדש. זה לוקח המון זמן".
לשם-גונן לא אהבה את קריאות הבוז לראש הממשלה בכיכר החטופים אמש - אבל יכולה להבין מהיכן הן נובעות. "הביחד שלנו הוא היכולת לקבל שיש גוונים שונים ודעות שונים ולא להתייחס לדעה מסוימת כלא לגיטימית - כמובן בגבול ההיגיון. אישית לא אהבתי את הבוז, אבל אני יכולה להבין שיש אנשים שזה מה שהם חוו, יחד עם זאת וויטקוף הוא שליח וחבר, והיה אפשר להתאפק הפעם ולכבד את המעמד. בדמוקרטיה יש לכל אחד זכות להביע את דעתו. וגם המנהיגים שלנו צריכים רגע לנשום עמוק, להיות מסוגלים להכיל, גם כשלא מרוצים עם מה שהם עושים ומעבירים עליהם ביקורת".
כעת היא חותרת להגביר את מה שהיא מכנה "הביחד הישראלי". "אני מאוד מאוד ממוקדת בדור הצעיר יותר, על החבר'ה שמתחילים להיכנס למכינות, ועל אלה שיוצאים עכשיו מהשירות הצבאי. גם לייצר איתם את המהות היהודית שלהם, כי היהדות היא מאוד מגוונת ואני חילונית מאוד יהודייה והיום יודעת יותר מתמיד מה היהדות שלי אומרת - וגם את השורשים הציוניים - כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שהחבר'ה הצעירים יישארו בארץ ויבנו אותה".