ברוך בואך, הנשיא טראמפ!
כשתגיע הבוקר למשכן הכנסת בירושלים, ידרכו רגליך במקום שעצם קיומו הוא נס היסטורי. למעשה, עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בארץ ישראל, ועצם חזרתם לארץ של מיליוני יהודים מכל קצוות תבל, לאחר כאלפיים שנות גלות - זהו לא פחות מנס.
לאורך אלפיים השנים האלה, עם ישראל תמיד האמין שישוב לכאן, אבל עד לפני כמאה ועשרים שנה (כשעדין לא הומצא המטוס הראשון) - זה היה נחשב לשאיפה לא-ריאלית כלל. היום, זו המציאות, ואתה זוכה להיות חלק מהמציאות הנסית הזו, שעליה הובטחנו לפני אלפי שנים, ע"י בורא עולם. ברוך בואך!
יש לך, הנשיא טראמפ, חלק מכובד בתהליך המופלא של בניינו המחודש של עם ישראל בארצו ההיסטורית. זכית להיות הנשיא האמריקאי הראשון, שהכיר בירושלים כבירת ישראל, והעביר את השגרירות האמריקאית אליה, אחרי שנים רבות של עיכובים מיותרים. זכית להיות הנשיא שהכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן, וזכית שתחת ממשלך התפרסמה הכרזת פומפיאו, הקובעת שהתיישבות יהודית ביהודה ושומרון אינה סותרת את הדין הבינלאומי.
זכית אפילו להיות הנשיא הראשון שהציע החלת ריבונות ישראלית על חלק מאזורי יהודה ושומרון (תכנית שטרם מומשה) - כל אלה מצביעים לא רק על ידידות-האמת שלך למדינת ישראל, אלא הרבה מעבר לכך על רצונך לקחת חלק בתהליך ההיסטורי המופלא המכונה בתנ"ך: תהליך שיבת ציון.
הוכחת, הנשיא טראמפ, ידידות-אמת לישראל, כשנחלצת לסייע לנו מול "חזון השמדת ישראל" של אויבינו. ההיסטוריה לא תשכח את ההתגייסות ההירואית הזו, גם במערכה מול איראן, גם בשיחרור משלוחי הנשק שעצר קודמך בתפקיד. הוכחת רגישות לכאבנו, כשהטלת את מלוא כובד משקלך כדי להציל את חטופינן.
הוכחת זעזוע עמוק מהאכזריות והברבריות של אויבינו כשחזרת שוב ושוב על המשפט: "זכרו את השביעי באוקטובר", וכשהזכרת לעולם כולו, שאף לא עזתי אחד נחלץ לעזור לחטופים שלנו ולו בעזרה הקטנה ביותר. והוכחת הכרה וכבוד לצרכים הבטחוניים הקריטיים שלנו כשווידאת שלא נאלץ להיכנע לדרישות החמאס ולהוציא את חיילינו מעזה בתמורה להחזרת החטופים, אלא אדרבא: נמשיך להחזיק ביותר ממחצית משטח הרצועה, כפי שקורה היום. תודה לך על כל זאת!
הוכחת, הנשיא טראמפ, הבנה עמוקה לגודל האיום הנשקף מרצועת עזה החמאסית על מדינת ישראל הקטנטנה, כשהחלטת לאמץ את מטרות המלחמה שלנו, ולהכניס אותן לתוך "תכנית הנשיא טראמפ לסיום הקונפליקט בעזה": קבעת שעזה חייבת להיות אזור נקי מטרור; שאסור שהיא תהיה איום על שכנותיה; שלחמאס לא יהיה שום תפקיד שלטוני בה; שהיא תפורז לחלוטין מכל סוגי הנשק והתשתיות הצבאיות, המנהרות ומתקני יצור נשק; ושכל אלה לא יוקמו או יבנו מחדש. כשקבעת כל זאת, הנשיא טראמפ, ובהנהגתך הצלחת לגבש הסכמה בינלאומית רחבה מאד למטרות הקריטיות האלה, ודאי עשית זאת מתוך רצון ושאיפה להמשיך ולהיות ידיד-אמת של מדינת ישראל המבין את הסכנות עמן אנו מתמודדים, ומוודא שהרצון להשמיד אותנו - לעולם לא יצלח!
לפני ימים ספורים התבשרנו, שאתה לא תזכה השנה בפרס נובל לשלום. האמן לי, הנשיא טראמפ, ההיסטוריה מוכיחה: הפרס הוא לא מה שחשוב באמת. לפני 32 שנה הוענק הפרס הזה למי שחתמו על הסכמי אוסלו בטקס חגיגי על מדשאות הבית הלבן.
מאז, אלפי ישראלים שילמו בחייהם על ההסכם האומלל ההוא, בו הקמנו את הרשות הפלסטינית, חימשנו אותה, ומסרנו לה גם חלקים מארצנו הקטנטונת, וגם "אחריות בטחונית". מהר מאד התברר, ששום חתימה על נייר לא הופכת אויב אכזר - למי שאפשר לסמוך עליו כאחראי לבטחוננו, ושכל פיסת-קרקע שמסרנו - הפכה לבסיס של טרור נגדנו. לא שלום הבאנו על עצמנו, אלא נהרות של דם, שהפכו את פרס הנובל ההוא לבדיחה עצובה, כאובה, ומבישה.
לא חגיגות, נאומים ופרסים יקבעו אם התכנית שלך תוביל לשלום אמתי או למרחץ דמים. רק ההיסטוריה תשפוט האם הנשיא טראמפ יזכר לדורות כמי שהביא שלום-אמת או, חלילה-חלילה (ואני בטוחה שאינך רוצה בכך), אסון נורא על המדינה שאתה כל כך אוהב אותה ומזדהה אתה.
ידידנו היקר, הנשיא טראמפ, אין לי ספק שאתה מעונין להיות חתום על שלום אמת, שלעולם גם אתה וגם צאצאיך ומפלגתך תוכלו להתפאר בו ולא להתבייש בו, חלילה. לשם כך חשוב שתישאר צמוד לעקרונות החשובים של פירוז עזה, הסרת כל איום ממנה כלפי ישראל, והשמדה מלאה של שלטון חמאס בה - עקרונות שבזכותך זכו לקונצנזוס בינלאומי רחב מאד. אל תתפשר על העקרונות האלה, אתה יודע כמה הם קריטיים לעצם קיומה של מדינת ישראל. זכור את לקחי הסכם אוסלו: נייר חתום לא הופך אויב לידיד.
לא-מעטים מהמועמדים שרוצים לקבל "אחריות בטחונית" על רצועת עזה, לא באמת ויתרו על "חזון השמדת ישראל", או לכל הפחות אינם מחוייבים למנוע את החזון הזה מלהתממש. אתה, שלימדת את העולם כולו את המושג "פייק", בודאי אינך מעונין להיות חתום על "פייק-נצחון", וגם לא על "פייק-שלום".
כשתגיע למשכן הכנסת, ידידנו הנשיא טראמפ, תזכה לפגוש את משפחות חללי צה"ל, שנפלו במלחמה הקשה בעזה. מאות חיילים נהרגו במלחמה הזו, כשהסתערו בקרב בידיעה ברורה שהם עלולים לא לשוב ממנו. הם עשו זאת למען אותן מטרות קריטיות, אותן קבעת גם אתה בתכנית שלך. אל תתפתה להאמין, שהחיילים לחמו ושילמו בחייהם, רק למען השבת החטופים.
ביקרתי בשנתיים האלה במאות בתים של משפחות אבלות, ובכולם שמעתי את הבקשה האחת: אסור שיהיה זה עוד "סבב" שבסופו יחזור החמאס לשלוט בעזה, ואימפריית הטרור שנבנתה בה תמשיך לסכן את מדינת ישראל! חייבים לשנות את המציאות בעזה! - כך ביקשו כולם. וכך אנחנו, מנהיגי מדינת ישראל, ששלחנו את החיילים האלה למלחמה, חייבים לפעול, וגם נפעל.
היום הזה הוא ערב שמחת תורה, חג בו לאורך אלפי שנים חגגו יהודים בכל העולם את סיום קריאת התורה, ומיד גם את תחילת הקריאה בה. גם בפרשה האחרונה שבתורה חוזרת ההבטחה ההיסטורית של בורא עולם, אותה הבטחה שבזכותה שבנו הנה, לארצנו, לאחר גלות כל כך ארוכה: "זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעך אתננה".
"שבועה שנשבע לכם הקב"ה, קימה" - אומר לנו גדול פרשני התורה, רש"י, על הפסוק הזה. הקב"ה מקיים את הבטחתו לנו, ממש עכשיו, בדורנו. אתה, הנשיא טראמפ, שזכית לעמוד בראש המעצמה הגדולה בעולם, להיות מנהיג העולם החופשי בדור המיוחד הזה, זכית עד כה לקבל את ההחלטות הנכונות, ולעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה: לתמוך במדינת ישראל, מדינת העם היהודי השב לארצו מכך צו ההיסטוריה, צו בורא העולם ומנהיגו. אני מאחלת לך שתמשיך באותה דרך, ותראה ברכה!