כעת הוכרע ויכוח נוקב אחד שהסעיר את כולנו מתחילת המאמצים להחזרת אחינו החטופים, שאנו מתפללים לשובם כל יום, ועל התפילה אין ויכוח ברוך השם.
עמדה ראשונה: שחרור הרוצחים מהכלא הישראלי עלול לחולל סכנות חמורות בעתיד, ומדינת ישראל תצטרך לפעול במלוא האחריות כדי למנוע סכנות אלו!
לפי דעה זו, חיי החטופים בסכנה ודאית והם קודמים ומכריעים כל חשש עתידי, שנשאר בגדר ספק - זאת גם הייתה העמדה ההלכתית של ה'ראשון לציון', הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעסקת שליט!
העמדה האחרת: שחרור הרוצחים יוביל בלי ספק לרציחות ולחטיפות חמורות וקשות בעתיד כפי שכבר קרה בשחרור הצורר סינוואר בעסקת שליט. אי אפשר למנוע לחלוטין סכנות אלו, כי הצוררים תמיד יחכו להזדמנות מתאימה - גם אם נצליח לסכל מתקפות כאלה ברוב המקרים, לא ניתן למנוע אותן לחלוטין!
לפי עמדה זו, ישראל הייתה חייבת לשחרר את החטופים בפעולה צבאית ולא בעסקה!
אולם הבעיה החמורה הייתה, שכל ניסיון ישיר של צה"ל לשחרור החטופים, אפילו עם היחידות המובחרות ביותר, היה מסתיים קרוב לוודאי ברציחת החטופים בשניות המעטות של הפריצה, כמו שקרה בניסיון לחלץ את נחשון וקסמן הי"ד במרכז הארץ.
רק נס גמור כמו בריחת הצוררים-החוטפים המכוונים את נשקם אל אחינו החטופים, יכול היה להביא לשחרור אחינו, בלי שחרור רוצחים עתידיים - התפללתי יום יום לנס כזה, אבל לא זכינו והוא לא קרה!
ניסי ישועה רבים ראינו, אבל גם משטרי הרצח באיראן ובתימן לא נפלו עדיין!
לכן, אחרי חודשים רבים של מאמץ צבאי זהיר ומחושב בעזה, שנועד ללחוץ על חמאס ותומכיו מבלי לסכן את חיי חטופינו, נדחתה כעת העמדה המזהירה מפני הסכנות העתידיות על ידי רוב רובו של העם בישראל, וכעת גם על ידי רוב מוחלט בממשלת ישראל, ואושרה עסקת חילוץ הדדית, למרות סכנותיה.
לפי ההלכה (אורח חיים רכב-רכג), כאשר מתרחש אסון, ויחד אתו גם ברכה גדולה, מברכים שתי ברכות - על האסון מברכים 'ברוך דיין האמת', ועל הברכה לרבים מברכים 'ברוך הטוב והמטיב'.
על שחרור החטופים נברך כולנו 'ברוך הטוב והמטיב', ונכון וראוי לברך ברכה מלאה בשם ובמלכות!
על אסון עתידי, גם אם הוא ודאי, אי אפשר לומר 'ברוך דיין האמת' לפני שהוא קורה, אבל מילים אלה צריכות לעמוד לנגדנו כאזהרה חמורה: לא היינו ראויים לנס של שחרור חטופינו בחיים בלי עסקה, שתביא לרציחות ולחטיפות בעתיד!
מה עלינו לעשות כדי לתקן? איך מתעלים מעל לפירוד ולשסע שבתוכנו? האם יש תקווה לרוח של אחדות כמו זאת שהביאה לנו את הנס הגדול של 'ששת הימים'?