בכל חטוף אהוב שחוזר, חוזר אלינו קצת יהונתן. הוא חוזר במתן. הוא חוזר באיתן. הוא חוזר באביתר, בגלי, באלקנה ובכל השאר.
וכל הנופלים והנרצחים קצת חוזרים איתם. ובדמעות השמחה, מתערבות גם דמעותינו. ובחיבוק העוטף, נכלל גם חיבוקנו. ובנשיקות אוהבות, מתמזגות גם נשיקותינו. ואנחת רווחה של עם שלם - עליה גאוותנו.
כי הכאב על מותו לא מאפיל על השמחה בקיום מורשתו - לסכן את עצמו כדי להציל חיילים, אזרחים, חטופים - אחים.
ולכן גם אני, כמו רבים אחרים, מצטרף לשמחה, לריקודים ולהנפת הדגלים, ואין בי קנאה על שהוא ניצל ובני לא זכה.
כי השמחה מאחדת מציל וניצול וכולנו חלק חי מהשלם הגדול. השמחה האדירה, תפיל חומות של דעות שונות. כל המחלוקות יראו פתאום טפלות, ואת השמחה על חזרתם שחוצה עמדות ומגזרים, נעמיד כיעד ותוכנית עבודה לימים הבאים.
אז ריקדו בשבילם. רקדו בשבילכם. וריקוד אחד קטן גם למעננו. ועל זה תהיה נחמתנו. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.