האלוף במיל' גרשון הכהן רואה בנקודת הזמן ההיסטורית הנוכחית נקודת מפנה שתחייב שינוי תפיסה ישראלית והיערכות ישראלית לסוג אחר של מאבק, המאבק על ירושלים כאשר טורקיה היא האויב שעליו יש לתת את מירב תשומת הלב.
"כפי שהזכיר הנשיא טראמפ המלחמה בעזה מסתיימת, גם אם יצטרכו לעשות עוד כמה פעולות צבאיות כי שקט ושלווה לא יהיו שם", אומר הכהן בראיון לערוץ 7 וקובע כי כעת נפתחת מלחמה חדשה, מלחמה אזורית כאשר לטורקיה מעמד של מיקום מחודש במערכת. "גם ארדואן וגם ראש המודיעין הטורקי מדברים במפורש על כך שמטרתם היא ירושלים. הם רואים את דמשק כמדרגה בדרך לירושלים". ההגמוניה הטורקית בסוריה של אל-ג'ולאני היא רק שלב בדרך להגשמת שאיפותיו ארוכות הטווח של ארדואן.
הכהן מזכיר בהקשר זה שורה ארוכה של פעילויות שמבצעת טורקיה לאורך השנים האחרונות על מנת לבסס את מעמדה בירושלים, והדברים כוללים רכישת נכסים, תשלומים לפעילים ועוד. "הם לא ויתרו על מקומה של ירושלים באימפריה העותומאנית ולא ויתרו על מעמדם במזרח התיכון".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם אכן יש לראות בטורקיה מדינה שיתכן ותעביר את מאבקיה מהזירה ההצהרתית לזירה המעשית מלחמתית, משיב הכהן: "בוודאי", ומוסיף: "בסוריה הטורקים מבצרים את אחיזתם. בהנחייתם הנשיא מחמוד א-שרע, אל-ג'ולאני, מדכא את הדרוזים והכורדים, בין היתר כדי לפגוע באינטרסים ישראלים. הנשיא טראמפ, מנקודת מבטו המעוניינת בהוצאת כמה שיותר חיילים אמריקאים מהמזה"ת, משאיר את סוריה לידי ארדואן והוא רואה בו בחור טוב שיעשה סדר והסדר הזה מלווה בפגיעה קשה בזכויות אדם כמו שרואים בעזה את ההוצאות הפומביות להורג, מה שלא מפריע לטראמפ שמדבר על פתרון לסכסוך בן 3000 שנה, אמירה מופרכת".
"נוצרת כאן קואליציה בינלאומית שתובעת הקמת מדינה פלשתינית. הנשיא טראמפ, ברוך ה', לא אמר על כך מילה, אבל יש סכנה גם באמונת היתר של חתנו קושנר על הזדמנות לשלום אזורי נצחי, מה שהוא כמובן הזיה שנובעת מהאמונה שהכול כלכלה וכסף, בלי לתת כבוד למציאות המזרח תיכונית שבה שאיפות דתיות הן שמניעות כאן את המלחמה. מהבחינה הזו המערכה החדשה מתמקדת בירושלים", קובע האלוף במיל' הכהן.
בנקודה זו אנחנו מזכירים כי מי שחתם על ההסכם בעזה שנתן לטורקיה מעמד משמעותי שם, הסכם שלמעשה מעניק לטורקיה את היכולת לאחוז בצבת מצפון ומדרום סביב ישראל, הוא ראש הממשלה, נתניהו. הכהן אינו מתכחש לעובדה זו וקובע כי אכן נתניהו הוא שחתם והדבר נעשה בלית ברירה ו"מה שאנחנו צריכים לעשות הוא למנוע את הנזקים ולהבין שנוצרה בעל כורחנו מערכה חדשה מתוך המלחמה ולראות איך מסכלים אותה, איך מסכלים את הסיכון הנורא של מדינה פלשתינית בלב הארץ. כאן יש הזהרה לכל מי שמחויב להתיישבות ולירושלים, מערכה חדשה מחייבת תכנית אסטרטגית חדשה".
הכהן מספר על שיחותיו עם זוממי המדינה הפלשתינית, כהגדרתו, גם מול הסעודים וגורמים נוספים. להערכתו לאנשים הללו אמנם אין סמכות מדינית או פוליטית, אך כמו רון פונדק ויאיר הירשפלד שקידמו את אוסלו, גם הם פועלים למגמה זו. לדבריו, אלו האנשים שהביאו את הסעודים להתנות נורמליזציה במדינה פלשתינית, "הם ראו בכך הזדמנות להחיות את הציפייה שלהם לעקירת יהודים ופגיעה באחיזתנו בירושלים כי בזירה הבינלאומית מדברים על מדינה פלשתינית בקווי 67' שבירתה ירושלים".
הכהן קובע כי "כל מי שמכיר את ירושלים מוניציפאלית יודע שאין לזה שום היתכנות, אבל כדי שהדבר לא יתממש צריך להביא את העם לתודעת מאבק". הכהן מציין את פעילותם של יוסי דגן וישראל גנץ מול גורמי ממשל אמריקאים לקידום תודעה חיובית כלפי ההתיישבות, אך מה שיקבע הוא דעת הקהל בארץ, ולשם כך, הוא אומר, יש לחדד את התובנה אצל התושב הממוצע בבת ים בכפר סבא או בבת חפר שמדובר באיום קיומי על חייו שלו, שמדינת ישראל לא תוכל להגן עליו מכביש 6, וזאת לבד מההשלכות הביטחוניות אסטרטגיות של נטישת בקעת הירדן.
בדבריו מעיר האלוף הכהן וקובע כי "רעיון המדינה הפלשתינית המפורזת הוא מופרך", שכן איש לא יוכל להבטיח שמדינה פלשתינית אינה רוכשת ציוד כזה או אחר שיאיים על ישראל.
במציאות הנוכחית סבור הכהן כי עלינו לרכז מאמץ בשני אפיקים. האחד הוא אותה תובנה תודעתית של גודל הסכנה הכרוכה בהקמת מדינה פלשתינית, והמאמץ הנוסף הוא בהגדלה מיידית של האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. בהקשר זה הוא מזכיר את הנתון שפורסם ולפיו ישנה האטה בקצב הגידול של אוכלוסייה זו מסיבות שונות, חלקן נוגעות למדיניות הישובים, חלקם למחירים הגבוהים. "חייבים להציע מחירים זולים ומגורים בקראוונים בפחות מאלף שקל, וכך מאה אלף זוגות צעירים יוכלו להגיע בתוך שנתיים. אנחנו במלחמת קיום מבחינת עתיד ישראל ולא חשוב לבדוק בציציות של מי שמגיע". הוא אומר ומוסיף כי להתיישבות ביהודה ושומרון יש בעיה חמורה של מיתוג כמפעל מגזרי, בעוד מדובר במפעל שחייבת להיות סביבו הבנה שהוא מפעל לאומי המבטיח הגנה על תושבי גוש דן ומאפשר מגורים נוחים גם לאחר שמישור החוף התמלא זה מכבר.
הכהן מברך כמובן על ההכרה וההקמה של עשרות ישובים בשנתיים האחרונות, אך מציין כי הכרה זו לא הובילה להוספת מתיישבים הדרושים כל כך בעת הזו. לשם כך יש לייצר מגורים זולים, כולל בקראוונים שבנייתם והצבתם מהירה.
לשאלתנו מדוע הוא אינו מזכיר את סוגיית הריבונות ומתמקד בבנייה המעשית בשטח, מסביר האלוף הכהן כי לעת הזו דרוש מענה מיידי של הרחבה דרמטית של היקף המתיישבים וריבונות מייצרת מגבלות בירוקרטיות המונעות הרחבה מיידית של ההתיישבות. בירוקרטיה שכזו חוסמת הרחבת התיישבות ברמת הגולן, בגליל ובעוטף עזה. "אם תהיה ריבונות ביו"ש, זמביש לא יוכל להציב מאה קראונים בישוב בשומרון", הוא אומר ומציג דוגמאות מקבילות מאזורים ריבוניים בהם זו המציאות המגבילה.
לקראת תום השיחה אתו אנחנו חוזרים ושואלים את האלוף הכהן אודות אפשרות הסכנה המלחמתית מול טורקיה השואפת לירושלים, והוא משיב: "הם מספיק מתוחכמים כדי לקדם זאת בלי צורה של מלחמה. כחברים בנאט"ו הם ינסו לפעול מתחת לרדאר של מה שמזוהה כמלחמה. הם כעת עם הגמוניה בסוריה, הם מנסים להרחיב את ההשפעה שלהם לירדן וסעודיה ומצטרפת לנו חזית במרחב המזרחי. יש פוטנציאל של חזית מסוכנת במרחב הימי כאשר הצי הטורקי פועל בשיתוף עם הצי המצרי ויש לו יכולת לפעול בלוב. זה איום לא קטן ויש יכולת לפעול בחתרנות".
"יש כאן מערכת שיודעת לפעול גם מתחת לסף המלחמה, וככל שהמלחמה תהיה מוגדרת יהיה לנו קל יותר להיערך. ככל שהיה תהיה מתחת לסף המלחמה יהיה לנו קשה להסביר שיש כאן דיבור כפול של הטורקים ושל אבו מאזן ונשיא מצרים. יהיה קשה לתפוס אותם בפעילות העוינת והם מאוד יצירתיים בתחומים האלה".