בימים אלה מציינים 31 שנה לחטיפתו ולרציחתו של סמל נחשון וקסמן הי"ד.
שוחחנו עם סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, איש מחלקת המחקר של אמ"ן באותה תקופה, על מאמצי המודיעין לאיתור המבנה שבו הוסתר נחשון בביר נבאללה, מדרום לרמאללה.
"זו הייתה תקופה מתעתעת מאוד", משחזר מיטשניק. "תקופה של הסכמי השלום לכאורה - הסכמי אוסלו, שחלקם היו חשאיים והוסתרו גם מאנשי המודיעין". לדבריו, במקביל לתקוות השלום, הוקם חמאס והחל בגל חטיפות ורציחות של חיילי צה"ל.
ב־9 באוקטובר 1994 נחטף בצומת יהוד רב"ט נחשון וקסמן, לוחם גולני שעבר מסלול משמעותי. חוליית חמאס, שהתחזתה לאנשים דתיים, חטפה אותו. החמאס ביקש ליצור מצג שווא כאילו נחשון הועבר לעזה, ושלח קלטת וידאו בה הוא נראה כשאקדח מוצמד לראשו. נחשון דרש לשחרר את השייח' אחמד יאסין ועוד 200 מחבלים, והציג אולטימטום עד יום שישי בשעה 20:00 - אחרת יוצא להורג.
מיטשניק, אז בראשית דרכו באמ"ן, היה שייך לענף שעסק בזירה הפלסטינית - אך לא היה מעורב ישירות בתחום. לצד הערכות שנחשון אכן הועבר לעזה, היו גם קולות - בצה"ל ובשב"כ בראשות גדעון עזרא (ז"ל) - שסברו כי הוא מוחזק עדיין ביהודה ושומרון. אחת הדרכים לנסות להתחקות אחר מקום הימצאו הייתה מעקב אחרי תנועת הקלטת. כך הגיעו אנשי המודיעין לרכב שבו נחטף נחשון, וגילו שהושכר לתושב מזרח ירושלים הקשור לחמאס. בחקירתו הודה שהשכיר דירה בביר נבאללה עבור החוליה - ואף היה מעורב בהעברת הקלטת.
במקביל, נעשה ניסיון להביא לשחרור נחשון באמצעות פנייה לשייח' יאסין עצמו. ח"כ פואד בן אליעזר יזם את הפנייה, ויאסין אף הקליט בקשה מהחוטפים לשחרר את נחשון - אך זו לא נענתה.
ביום שישי, 14 באוקטובר, המודיעין הישראלי כבר יודע שנחשון מוחזק בבית בביר נבאללה, וההיערכות למבצע חילוץ נמצאת בשיאה. מידע שהגיע באותם ימים - ממקור שנחשב מהימן אך לא מאומת - הצביע על ניסיון של חמאס להטעות את ישראל על ידי השלכת שק ליד שכם, שבו לכאורה גופתו של נחשון, במטרה להסיט את תשומת הלב למקום אחר.
המודיעין כלל מקורות אנושיים (יומינט), האזנות, וכוחות שהתמקמו סביב הבית. בשלב זה נדרשה הכרעה: מי יוביל את מבצע הפריצה - סיירת מטכ"ל או הימ"מ? מפקד הימ"מ שהה באותה עת בחו"ל, ולכן מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף שאול מופז, והרמטכ"ל אהוד ברק - שניהם בוגרי סיירת מטכ"ל - החליטו להטיל את המשימה על הסיירת.
כאשר נשאל אם הבחירה ביחידה נבעה משיקולים מקצועיים בלבד או גם משיקולי יוקרה, משיב מיטשניק כי במקרה זה ייתכן שמפקד הימ"מ היה מקבל את המשימה אילו נכח בארץ. עם זאת, הוא מודה כי במקרים אחרים בעבר שיקולי יוקרה גברו על שיקולים מבצעיים טהורים.
במהלך תצפיות על המבנה התגלה אדם צעיר שנכנס אליו ויצא. הוא נעצר, ובחקירתו בשטח הודה כי הוא סייען של החוליה - ואישר שנחשון מוחזק במקום על ידי שלושה חוטפים, כשהוא עדיין בחיים.
הכוח נערך לפריצה בידיעה שהדלתות נעולות, ומתכנן שימוש במטעני חבלה. "אלמנט ההפתעה היה קריטי", מדגיש מיטשניק. "ידענו שנחשון נמצא בקומה השנייה עם שני חוטפים, וכל שיהוי עלול להביא לרציחתו - כפי שאכן קרה".
המטענים לא הצליחו לפרוץ את הדלת בניסיון הראשון, נוצר עיכוב - ובו ניצל אחד המחבלים את הזמן וירה בנחשון למוות. מפקד צוות הפריצה, סרן ניר פורז ז"ל, נפצע באורח אנוש ומת לאחר מכן מפצעיו.
מיטשניק מתאר את הפגישה הקשה שהתקיימה במוצאי שבת בין ראש הממשלה, יצחק רבין, למשפחת וקסמן. האב, יהודה (ז"ל), דרש תשובות - לאחר שבמהלך השבוע דרשה המשפחה להיעתר לדרישת החמאס ולשחרר את יאסין, אך נענתה בשלילה, בהתאם למדיניות הישראלית שלא להיכנע לטרור. מדיניות זו הונהגה גם בתקופת מבצע אנטבה על ידי שר הביטחון דאז, שמעון פרס.
במסיבת עיתונאים שקיים עם הרמטכ"ל ברק, לקח רבין אחריות מלאה על הכישלון. מיטשניק מציין כי רבין אף ביקש ממנהל לשכתו לשעבר, עמוס ערן, להכין מכתב פיטורין מראש - למקרה שהמבצע ייכשל.
בהמשך הדברים קשר מיטשניק בין האירועים ההם לחטיפת גלעד שליט ולמלחמת "חרבות ברזל". אחד מראשי חוליית החוטפים, זכריה נג'יב, שוחרר בעסקת שליט, שב לפעילות בחמאס - וחוסל במבצע "חרבות ברזל".
לקראת סיום השיחה, נשאל מיטשניק על דיווח שפורסם לאחר המבצע, לפיו אחת האינדיקציות לכך שנחשון לא הועבר לעזה הייתה בגדיו החמים של אחד החוטפים בקלטת - דבר שאינו מתאים לאקלים העזתי. נשאל האם מידע כזה, כאשר הוא מתפרסם, עלול לשמש את האויב בעתיד.
מיטשניק משיב בביקורת נוקבת על תופעת הפטפטת וההדלפות במדינת ישראל - גם בקרב בכירים. עם זאת, לדבריו, במקרה הספציפי של ביגוד החוטף - לא ידוע לו על קיום מידע כזה.