הרב דורון פרץ, אביו של סרן דניאל פרץ ז"ל, שהיה מפקד מחלקה ונפל במהלך הקרבות הקשים של השבעה באוקטובר, שיתף בתחושות הקשות והמורכבות לאחר קבלת הבשורה על השבת גופת הבן משבי חמאס לקראת הבאתו לקבורה.
"קודם כל, היה צורך למשפחה הגרעינית להיפרד מדניאל. במשך שנתיים התפללנו שהוא חי. ביום ה-163 הבנו שהסיכוי היחיד להחזיר אותו זה להחזיר אותו לקבורה - אז התפללנו ליום הזה. דניאל חזר בנס בשמחת תורה, בין הארבעה הראשונים מתוך 28 שאנחנו מתפללים שכולם יחזרו ויובאו לקבר ישראל", פתח פרץ את השיחה עם ערוץ 7.
הוא תיאר הבדל מהותי בין הכאב של היום שבו נודע למשפחה על נפילת בנם לבין הכאב של היום שבו גופתו הובאה לקבורה. הוא השווה את המצב הראשוני ל"הלם", ואת המצב הנוכחי למשהו אחר - כואב יותר. "העצב הראשון, קודם כל, על הבשורה הראשונה היה פתאומי. אתה בהלם. אתה מתפלל 163 ימים שהוא חי וזה נגמר ברגע. זה היה היום הכי קשה בחיי. בנוסף, החלל לא נמצא. אתה בא לקבורה כאשר אתה יודע שהחלל לא שם".
לעומת זאת, הפרידה לקראת הקבורה היא כואבת ורצופה יותר. "הפעם זה שונה. אני מרגיש עכשיו, אנחנו לקראת גם הפרידה והקבורה, בלי ההלם. מרגיש קצת כמו ניתוח בלי הרדמה. אין משהו שמגן עליך. זה הדבר הכי ישיר שאתה יודע שהבן פה".
פרץ הזכיר את איתי חן ז"ל, חברו לצוות של דניאל, שגופתו טרם הוחזרה לישראל. "איתי חן חסר לנו. הוא ודניאל הכירו הרבה מאוד שנים והיו מחוברים באופן עמוק. אנחנו מתפללים שעוד היום איתי יחזור".
לחמאס, לדבריו, אסור להאמין - גם בעסקה הנוכחית. "כולנו יודעים שאנחנו מול ארגון אויב. בעוד אנחנו מנסים כמה שיותר לרחם ולהגן על החיים וכמה שפחות להכאיב והם רוצים להכאיב כמה שיותר. הם כבר מפרים את ההסכם. אנחנו מכבדים את ההסכם ומקריבים דברים רבים עבורו. אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור. כולם צריכים לקבל את הכבוד הבסיסי ועלינו להביא אותם לקבר ישראל".
לסיום, התייחס הרב פרץ, לכאבו האישי. "איבדנו את הבן שלנו, 'החמוד שלי', כפי שאשתי תמיד הייתה, קוראת לו. זה לעולם לא יחזור. אנחנו צריכים לחיות עם השבר הזה שאין שום דבר שמחפה עליו. אבל למדתי שאפשר לחיות עם לב שבור וכואב וגם לשמוח. אנחנו מתפללים בעזרת השם, שכולם יחזרו, ויהיה לנו אך ורק שמחה בעם ישראל".