אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום (רביעי) דוח מקיף הקורא לצמצום משמעותי של אחת מהטבות המס הפופולריות בשוק העבודה - ההטבה הניתנת לחוסכים בקרנות השתלמות.
על פי המסמך, עלות ההטבה לקופת המדינה בשנת 2024 עמדה על כ-10.7 מיליארד שקל: כ-8.5 מיליארד שקל נובעים מהטבות מס על הפקדות לקרן וכ-2.2 מיליארד שקל מהפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה.
הסקירה מדגישה פערים משמעותיים בהיקף הניצול בין קבוצות האוכלוסייה. רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון מפקידים לקרן השתלמות, לעומת 83% בעשירון העליון.
בקרב עובדים בעלי תואר אקדמי שיעור ההפקדה עומד על 63%; במגזר החרדי שיעור ההפקדה הוא 26% בלבד ובמגזר הערבי 18% בלבד. לפי הדוח, 71% מסך ההטבות מוענקות לשלושת העשירונים העליונים, בעוד שהחציון התחתון נהנה יחד פחות מעשרה אחוזים מכלל ההטבות.
הבדלים נוספים מתגלים בהטבה ממוצעת: עובד מהעשירון העליון נהנה מהטבה שנתית ממוצעת של כ-6,200 ש"ח - פי חמישה לעומת עובד מהעשירון החמישי ופי יותר ממאה לעומת עובד מהעשירון התחתון. על פני קריירה חיסכון של 36 שנים, עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת של כ-173 אלף ש"ח - פי כ-150 מעובד בעשירון התחתון.
בין המלצות המשרד בולטת הורדת תקרת ההכנסה המזכה כצעד המרכזי: סימולציות המשרד מראות כי צעד כזה יפגע בעיקר בהטבות המוענקות לעשירונים העליונים כמעט בלי לפגוע בבעלי שכר נמוך, ויניב לכספי המדינה חיסכון שנתי מוערך בכ-1.7 מיליארד שקלים.
חלופות נוספות שנבחנו כוללות ביטול הפטור ממס רווחי הון או הגבלתו לתקופה של שש שנים, אך המסקנה של האוצר היא שהפחתת התקרה היא הצעד היעיל והפרוגרסיבי ביותר לצמצום אי-השוויון.