עינב צנגאוקר השתתפה הערב (מוצאי שבת) בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב.
"מתן שלי, שלנו, בבית. ברגע זה הוא יושב בסלון ביתנו וצופה בכם, עם ישראל, וליבו מלא הערכה והכרת תודה אליכם. בזכות הנחישות, ההתמדה ורוח האמונה והתקווה שלכולנו, מתן שב הביתה, בחיים".
"המאבק לא ייגמר עד שהחטוף החלל האחרון יחזור אלינו, עד שכל משפחה תוכל ללוות את אהובה למנוחת עולמים וקבורה ראויה. הניצחון שאנחנו כמהים לו יושג רק כשהחטוף החלל האחרון יוחזר ארצה. אני מבטיחה למשפחות החטופים החללים, את אותה ההבטחה שאתם - מליוני אזרחים, הבטחתם לי בשנתיים האחרונות - אני איתכם, אתם לא לבד. נמשיך להיאבק בשם אותם ערכים, נעשה כל מה שיידרש עד שנחזיר את כולם הביתה".
"אני מרכינה ראש ביראת כבוד עצומה בפני חיילי צבא ההגנה ההגנה לישראל הגיבורים שלנו, הקרבתם הכול אבל הכול בשביל מתן שלי ויתר החטופים, בשביל מדינת ישראל", הוסיפה. "המחיר שאתם והמשפחות האוהבות שלכם שילמתם בשנתיים האלו, וגם ברגע זה, בגוף ובנפש, הוא כבד מנשוא. לנצח אהיה אסירת תודה על פועלכם ועוז רוחכם למען החטופים ומדינת ישראל".
היא פנתה למשפחות השכול: "אני מצטערת ומבקשת סליחה שנאלצתם לשלם את המחיר הכבד ביותר. ליבי תמיד יהיה איתכם וזכרון ומורשת יקיריכם יהיו נר לרגליי".
"ב-7/10, ברגע הכי נורא שלנו כעם, התייתמנו ממי שהיה אמור לתפקד כאמא ואבא. לא הייתה ממשלה שתפקדה", אמרה צנגאוקר. "במקומה, עם ישראל על כל גווניו קם על רגליו ובמשך שנתיים ארוכות פעל לתת מענה בכל ההיבטים. אתם, עם ישראל, עמדתם לצידנו, פתחתם את ליבכם כשהם אטמו אותו, אתם הושטתם לנו יד כשהם הפנו לנו עורף".
"כשהם טרפדו עסקאות, אתם זעקתם איתנו ברחובות, בעצרות, בהפגנות, בשמש הקופחת, בגשם ובקור", אמרה. "השמעתם איתנו את קולכם אל מול מי שבחר למלא פיו מים, מול כל מי שניסה לנרמל את הגיהינום של בנינו ובנותינו בשבי. הם דאגו לתדמית שלהם אבל אתם, עם ישראל, נלחמתם לצידנו על הערכים שמגבשים אותנו כחברה".
"הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, אחראים למחדל שבעה באוקטובר!", קראה - למשמע קולות בוז מהקהל. "הם האחראים לכך שילדים נחטפו בפיג'מות ממיטותיהם, במשך שעות ארוכות משפחות הסתתרו בממ"דים ואף נאלצו להסתתר בין גופות עד להגעת עזרה. והעזרה איחרה להגיע".
"הם האחראים למחדל ההפקרה באותו היום, ובכל יום מאז, אחראים לחטופים ולחטופות שנהרגו ונרצחו בשבי", הוסיפה צנגאוקר בצעקות. "הם אחראים לחיילים שנפלו על חרבם בקרב באותם מקומות שכביכול כבשנו פעם אחר פעם אחר פעם. הם אחראים לסיוט שכולנו עברנו במשך שנתיים, ויש משפחות שעדיין חוות את הסיוט עד רגע זה. הם יכולים לשנות את שם המלחמה כמה שירצו אבל לעולם לא יוכלו לחמוק מהאחריות".
"היום אני עומדת פה ואומרת בגאווה גדולה - תדע כל אם עבריה שיש מאחוריה עם שלם. עם שימשיך להילחם להשבת כל החטופים החללים, והשבת אחרון החיילים משדה הקרב הביתה. ועכשיו, לראשונה מזה שנתיים, אני מרשה לעצמי להגשים את חלומי - לחזור להיות אמא למתן, לנטלי ולשני".