חברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד) רואה באירועים הקשים האחרונים ברצועת עזה "הפרה בוטה של ההסכם על ידי חמאס". לדבריה, לא ניתן לתת לדברים פרשנות אחרת.
בראיון בעמדת השידור של ערוץ 7 בכנסת אומרת חברת הכנסת כהן כי מדובר בהפרה ברורה, שכן אנחנו רואים חוליות מחבלים יורים טילי נ"ט על חיילינו וצלף המנסה לפגוע בכוחותינו ואירועים נוספים כמו חדירה לאזורים בהם החמאס לא אמור להיות בו "ובנוסף לכל זה הם לא מחזירים את החללים שהם התחייבו להחזיר. הם מורחים את הזמן בכוונה".
את הניסיונות להסביר ולטעון שלא מיקומם של כלל החטופים ידוע לחמאס דוחה חברת הכנסת כהן ומזכירה כי אין ספק באשר לעובדת הידיעה של חמאס אודות המקום בו מוסתרת גופתו של הדר גולדין. "במרבית המקרים הם יודעים היכן הגופות נמצאות".
כהן סבורה כי התגובה הישראלית להפרת ההסכם הייתה תגובה רפה ומגומגמת באופן המזכיר את ימי השישה באוקטובר. מול הפרה שכזו יש לנהוג באופן דרסטי. "אנחנו רואים שהממשלה לא קיימה דיון מדיני על היום שאחרי ולכן לא יצרה אלטרנטיבה לחמאס. היא יצאה מהשטח ואין ואקום. אנחנו רואים את חמאס מבסס ברגעים אלה את שלטונו בשיא המהירות, מוציא להורג את בני עמו, משתלט על הסיוע ההומניטארי ועל הנרטיב של ההסברה כלפי כל העולם ולנגד עינינו אנחנו רואים מחיקה של הישגי החיילים הגיבורים שלנו. זה לא היה קורה אם לא היינו בורחים מהדיון המדיני ויוצרים באומץ אלטרנטיבה מתונה שתיכנס לעזה ברגע שאנחנו יוצאים".
לטעמה מאחר וישראל לא נהגה כך היא נגררה להסכם הכולל מדינות כמו טורקיה וקטאר החפצות בשיקומו של חמאס. "זה לא הגיוני, וזה קורה כי ברחנו מהדיון המדיני לאור כל הדרך".
עוד מוסיפה כהן ומדגישה את החובה של ישראל לעלות במלוא הכוח לזירת ההסברה ולא להותיר אותה לתומכי חמאס ברחבי העולם.
בהתייחס למחאה שנראית מתעוררת מחדש, סבורה חברת הכנסת כהן כי זו מעולם לא עזבה וכעת יש להתמקד בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "כל קואליציה עם טיפת הגינות יושרה וממלכתיות הייתה באה ומצהירה בעצמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית וגם על בחירות כי האמון התרסק. לצערי אנחנו לא רואים את זה אלא חזרה לדינמיקה של השישה באוקטובר כששוב מביאים חוקי הפיכה ושוב מחרחרים ריב ושנאה ומפלגים, מתחילים בהטרלות משפטיות".
לטענתה העיסוק הממשלתי בשמה של המלחמה, התקומה או שבעה באוקטובר, לא נועד אלא להסית את תשומת הלב מהדרישה להקמת וועדת חקירה. העיסוק בשמה של המלחמה הוא עיסוק משני וחסר חשיבות בעיניה, כך גם את ההחלטה שלא להזמין את השופט עמית היא רואה כהסתה שתכליתה דומה.