בימים הקרובים יתקיים בבנייני האומה הקונגרס הציוני ה-39, בו צפויה לעלות, ברוח הימים הללו, סוגיית ההתמודדות עם האנטישמיות הגואה ברחבי העולם.
על כך שוחחנו עם גאל גרינוולד סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר סיעת המזרחי במוסדות הלאומיים הצפוי להעלות בקונגרס הצעות לעידוד עליה וקליטה בישראל על רקע גל האנטישמיות.
"מדובר באחת הפלטפורמות שמאפשרת כינוס של יהודים מחו"ל עם ישראלים. יש מעט מערכות מהסוג הזה ויחד נעסוק בסוגיות שנוגעות לעם היהודי כמו התיישבות, עליה והאנטישמיות שפוגעת בהרבה מקומות ברחבי העולם, דברים שלא הכרנו בעבר כמו יהודים שלא יכולים להשאיר מזוזה בחוץ או יהודים בארה"ב שלא הולכים עם כיפה", אומר גרינוולד.
בדבריו מבקש גרינוולד לנתק בין האנטישמיות לעליה אותה הוא רואה כמחזקת את העם והמדינה וטובה ליהודים עצמם ולא רק מענה לאנטישמיות. "אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שאנשים יעלו בלי קשר לרמת האנטישמיות שיש בכל מקום ומקום", הוא אומר ולשאלתנו כיצד מתגברים על העובדה שעד כה זה לא קורה, הוא מזכיר כי "גם בתקופת בית שני היהודים התקשו לחזור לארץ וגם המרגלים לא רצו להיכנס לארץ. אנחנו עם שאוהב את ארץ ישראל אבל קשה לחלקנו להתנתק מהגלות ומכל הטוב שיש בחוץ לארץ. לכן צריכים לעשות פעולות רבות להגדלת מספר העולים". עם זאת הוא סבור שאכן נראה עלייה מאותן מדינות בהן האנטישמיות משמעותית וגוברת.
על הצעדים אותם הוא רואה כהכרחיים מצידה של מדינת ישראל על מנת להוביל לקידום עלייה, מציין גרינוולד את סוגיית ההיכרות עם השפה העברית דרך אולפנים מיוחדים שהוקמו במדינות השונות, כך גם הטבות כלכליות המעודדות עלייה לצד הצורך לדאוג לתעסוקה עבור מי שלא יוכל לתרגם את הידע והיכולת המקצועית שרכש בחו"ל לעבודה מתגמלת בארץ. פעולות אלה נעשות יחד עם משרדי הממשלה, הוא מדגיש.
עוד מציין גרינוולד כי בקונגרס יידונו גם סוגיות של התיישבות, חינוך ועוד ולהערכתו עצם הדיון בסוגיות הללו מעודד ומאפשר השתתפות של המשתתפים, המייצגים קהילות ברחבי העולם, באתוס הישראלי.
בהמשך הדברים נשאל גרינוולד אודות המשמעות המעשית של סוג כזה של מפגשים וכנסים, ולדבריו לדברים יש השפעה משמעותית ביותר בהגדלת תקציבים ובהקצאת תקציבים למשימות והאתגרים הנידונים בהתאם להחלטות שמתקבלות בקונגרס והדברים באים לידי ביטוי לאורך השנים שבין כינוס לכינוס.