יהושע שני, שבנו סרן אורי מרדכי ז"ל נפל בקרב גבורה על מוצב כיסופים בשמחת תורה, נושא על כתפיו לא רק את השכול הפרטי, אלא גם את השליחות כיו"ר ראש 'פורום הגבורה' של משפחות שכולות מהמלחמה.
בראיון באולפן ערוץ 7 הוא מספר על הדבר החשוב ביותר מבחינתו שאמר כשנפגש בערב שמחת תורה עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. "זכינו להיות במפגש עם נשיא ארצות הברית וניתנה לנו הזדמנות להשמיע את קולנו. עמדנו מול טראמפ ואמרנו לו, 'אדוני הנשיא, המלחמה לא תמה, כל עוד חמאס עומד על רגליו מהווה איום. המלחמה יכולה להסתיים רק לאחר, שכפי שהבטחת וראש הממשלה שלנו הבטיח, שחמאס יושמד".
שני גם העניק לטראמפ את 'סיכת הגבורה' של הפורום. "אמרתי לו שהסיכה הזאת צריכה להזכיר לו שיותר מ-900 גיבורים מסרו את נפשם למען השמדת חמאס והשבת החטופים".
על אף ההתרשמות העמוקה מהקשב שגילה הנשיא האמריקני, שני מדגיש כי המציאות היומיומית בישראל היא תזכורת כואבת לכך שהמערכה רחוקה מסיום. "הימים שאנחנו עוברים אותם לא פשוטים. שני חיילים נפלו השבוע וזאת תזכורת לכך שכל עוד חמאס קיים, אנחנו לא יכולים להכריז לא על הפסקת אש, ובטח לא על סיום המלחמה".
לכן, לדבריו, פורום הגבורה מניע מהלך חדש וקריאה ציבורית לסיים את המלאכה בעזה. הדרישה הנחרצת הזו, "לסיים את המלאכה", יונקת את כוחה ישירות מהמורשת שהותירו אחריהם הנופלים, ובאופן אישי עבור שני, ממורשתו של בנו אורי ז"ל.
החיבור של אורי לארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, לא היה סיסמה אלא דרך חיים שהובילה אותו עד נפילתו. "אני אומר תמיד שאורי לא רק נהרג על קידוש השם, אלא כל החיים שלו היו חיים של קידוש השם", מעיד האב. "הוא למד תורה ברצינות, הוא היה בחור מאוד חברתי, דאג לחלשים ורצה תמיד להיות חלק מכוח המגן של עם ישראל".
שני מספר על מסמך שהותיר אחריו בנו, תחת הכותרת "צדקת הדרך", ובו פירט אורי ז"ל את שלוש המשימות המרכזיות שראה לנגד עיניו. "הוא שאל את עצמו מה עם ישראל צריך ממנו בעת הזאת, וכתב שלושה דברים: להקים משפחה בריאה גדולה וחזקה ואכן הוא עשה זאת". המשימה השנייה הייתה לאומית-התיישבותית: "הוא כתב שהוא מתעתד להקים יישוב, לארגן גרעין של התיישבות, וברוך השם זכינו שלפני שנה, אותו גרעין שאורי התחיל לייסד, עלה לגבעת אורי שמונה היום 23 משפחות. היעד השלישי היה להיות חלק מכוח המגן של עם ישראל - ואת זה הוא יישם באותו יום בשמחת תורה".
את חג שמחת התורה בחרה המשפחה לחגוג דווקא שם, ב'גבעת אורי', בה הוכנס גם ספר תורה לזכר הבן. "זו היתה שמחה מרוממת. אני לא רקדן, אבל ביום הזה הרגשתי שאני צריך לרקוד גם את הריקוד של אורי. קיבלתי את הכוחות ממנו וזה היה מרגש ממש".
על אף האובדן והכאב, ומתוך ההבנה העמוקה בגודל השעה ובגודל הדור, יהושע שני שומר על תפיסת עולם אופטימית. "אנחנו עוד שקועים בכאבים של המלחמה, אבל אני חושב שמתוך הכאב, אפשר לראות את הנס של דור התקומה. עם כל הקושי, בהשוואה לשישה באוקטובר 2023, מצבנו טוב יותר וצריך להודות על כך לקב"ה".