ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שזכתה לכינוי 'חוק הדירקטורים' בהובלתו של חבר הכנסת אביחי בוארון. על משמעותו של החוק המבקש להעניק לשרים יכולת לקדם את המדיניות לשמה נבחרו.
"מדובר ברפורמה בכל הנוגע למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות", מסביר בוארון. "יש 60-70 חברות ממשלתיות שבהן מכהנים 300-400 דירקטורים, ברובם ציבוריים חיצוניים והם נציגי הציבור הרחב בחברות הממשלתיות. הועדה שממנה את הדירקטורים האלה עד היום היא ועדה שנשלטת על ידי היועמ"ש. זה קורה כאשר יו"ר הועדה מתמנה על ידי היועמ"ש, הסגן מתמנה על ידי היו"ר והנציג השלישי מתמנה על ידי רשות החברות, כלומר ששניים משלושת האנשים שמאיישים את הוועדה נמצאים בשליטה מוחלטת של היועמ"ש".
בוארון מדגיש בדבריו כי החברות הממשלתיות הן "אחת הזרועות הממשלתיות המובהקות ביותר", ושליטה של הייעוץ המשפטי עליהן היא "ללא אח ורע", כהגדרתו. "יועץ משפטי נועד לומר איך מתנהלים ולא לומר לאן מתנהלים ולא מי יהיו קובעי המדיניות. זה לא קיים בשום פירמה בעולם, לא בארגונים חברתיים ולא בעולם שלישי. לא יתכן שאחת הזרועות המובהקות של הרשות המבצעת נשלטת על ידי הייעוץ המשפטי. זה הזוי מבחינה ארגונית ומהותית".
מוסיף בוארון ומציין כי החוק אותו הוא מקדם מבקש לתקן פרט נוסף וזאת על ידי ביטולה של נבחרת הדירקטורים, אותה קבוצה המונה כ-1200 איש אותה קבע יאיר לפיד בתקופת כהונתו כשר אוצר כראויים להתמנות לדירקטורים. "זה מועדון סגור שבמשך 7-8 שנים לא נכנסו בשעריו אנשים חדשים וזו הנבחרת שמנהלת את החברות הממשלתיות. זה לא יכול להתקיים".
"באנו לפתוח את כל נושא החברות הממשלתיות לאנשי מקצוע מהציבור הרחב שייצגו את הציבור הרחב, ינהלו את החברות הללו ויקבעו את מדיניות שאותה מכוון הדרג הנבחר ולא המדיניות שאותה מכוונת היועצת המשפטית לממשלה", אומר בוארון ומזכיר כי השרים וחברי הכנסת נבחרו על ידי הציבור על מנת לקדם מדיניות מסוימת ואת זאת ניתן לבצע רק בדרך הזו.
על תפקידם של הדירקטורים מרחיב חבר הכנסת בוארון מעט יותר, על מנת להבין את משמעותו המעשית של החוק שהוא מקדם: "הדירקטורים הם אלה שיושבים בפורום שמוביל את החברה והם שמורים לה את דרכה. זו לא הנהלה שוטפת, אלא מועצה שבוחנת את ביצועי החברה ומכווינה את דרכה בהחלטות אסטרטגיות ושוקלת שיקולים נכונים לטובת החברה והוצאת מטרותיה אל הפועל. זה טיבו של הדירקטריון שהוא היד הארוכה של השר בבואו לנהל את החברה. לצורך הדוגמא, חברת חשמל נמצאת תחת שר האנרגיה והוא שממנה את הדירקטורים כדי להוביל מדיניות".
מוסיף בוארון את הדוגמא: "אם שר האנרגיה רוצה למנות לדירקטריון חברת החשמל אדם כמו רמי לוי כאיש עסקים עם יד ורגל בעולם העסקי, הוא לא יוכל לעשות זאת כי אין לרמי לוי, למיטב ידיעתי, את התארים האקדמאיים הרלוונטיים. דוגמא נוספת ולא מהמחנה שלי היא דליה איציק, אדם מוכשר, שעמדה בראש מערכות בישראל ולא התקבלה לנבחרת הדירקטורים ויש עוד רבים כמותה".
על הביקורת המוטחת בהצעת החוק שלו ולפיה הוא מבקש לבטל ממועמדים לדירקטורים תנאי סף מקצועיים כמו ניסיון ניהולי והשכלה אקדמאית, משיב חבר הכנסת בוארון ומבהיר כי "במישור המקצועי אין כוונה לעשות שום הנחה ברמה המקצועית. כל שר רוצה שהחברה שתחתיו תצליח. בנוסף, הוא רוצה שאנשים שחולקים אתו סל ערכים משותף ומחזיקים באותה אידיאולוגיה שלו יסייעו בידו ליישם את המדיניות. אני לא רוצה מצב שבו השר סמוטריץ' מגיע למשרד ממשלתי ומגלה שהאנשים שמוציאים לפועל את מדיניותו הם אנשי שמאל שלא מאמינים בהשקעה בתשתיות ביהודה ושומרון ולא מממשים את המדיניות שלו. עם אנשים שחולקים אתו את אותו סל ערכים הוא כן יכול לעשות זאת".
בעיני בוארון חובתו של השר היא לבחור חברי דירקטריון התואמים את עמדותיו האידיאולוגיות על מנת להגשים דרכם את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בהצבעה בבחירות, וזאת בין אם מדובר בממשלת ימין ובין אם מדובר בממשלת שמאל.
"אנחנו מחזירים את הכוח לעם תוך מינוי של האנשים המקצועיים ביותר שחולקים איתנו את אותו סל ערכים, ואם הם חברים במעגל פוליטי כלשהו יהיה עליהם לעזוב אותו כדי להצטרף לעולם העשייה. אנחנו לא פורצים גדר. אנחנו אומרים לאדם שעליו לבחור, ואם הוא בוחר להיות דירקטור הוא יצטרך לעזוב את המסגרת הפוליטית שבה הוא חבר".