תחת ההתרשמות מהתנהלות החמאס והידיעה מקטאר לפיו חמאס מעורב ברשימת ממשלת הבירוקרטים שתשלוט בעזה הולכת ומתבהרת התמונה איך וכיצד נתפר ההסכם של סיום המלחמה שזכה לתמיכה גורפת של מדינות ערב, ובראשם תורכיה וקטאר.
מה שנדמה היה כהסכם חלומי לישראל על סף הנצחון המוחלט הולך ומתברר כניצחון חלומי של הג'יהאד הסוני, בראשות קטאר ותורכיה. הם מעוניינים בהמשך שלטון החמאס בעזה, אבל בתבונתם ועורמתם הם מבינים שיש ל"הלביש" את החמאס חליפות ג'וליאני, להסליק את הנשק שלו עמוק במנהרות, ולתת תחושה של פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. ההסכם ההולך ונרקם הוא אכן הסכם נדל"ני של עזה.
סמוטריץ באחת מהתפארויותיו המוגזמות ספר בהתלהבות שהולך ונרקם הסכם נדל"ניסטי מדהים בעזה. מתברר שזה נכון אבל בהבדל "קטן" שזה לא עם ישראל והמתנחלים אלא עם קטאר ותורכיה במחיר סכנה פוטנציאלית לישראל.
טראמפ ה"מלך" חגג בכנסת עם נתניהו כגדול ידידי ישראל בנשיאי ארה"ב , אבל מסתבר בדיעבד, בקטנה, שיש לו ידידה קטנה, חסרת צבא ושטח, אבל חשובה ועשירה מישראל, והיא קטאר. שחרור החטופים החיים המדהים היה בגדר מתנה גדולה בשבילנו אבל מתנה קטנה שקטאר פרגנה לישראל כדי שתוכל לממש חלק מחלום הג'יהאד הסוני של ה"אחים המוסלמים".
בחשיבה המוסלמית הקרבה קטנה וחלוקת מתנות חינם לאויב כאשר אתה קצת חלש היא "כניעה" מוצדקת כדי לסלול את הדרך למסלול קדימה לאסלם את העולם המערבי ולהשליט את האמונה באללה על כל העולם. זו התורה על רגל אחת של ה"אחים המוסלמים" שהם הרעיון הגדול שעומד מאחורי חמאס, קטאר תורכיה ומרבית תושבי מצרים. ישראל היא אך ורק בגדר "קוץ" גדול בגרונם או בישבנם, אבל ניתן להסרה בקלות ע"י עורמה והעמדת פנים.
טראמפ כמיטב המסורת של הצביעות האמריקאית הקלסית מעמיד פנים כאילו הוא לא מבין ש"עובדים" עליו כאשר זה משרת את מטרותיו האומניפוטנטיות והגרנדיוזיות של שלום עולמי. מצגת קטנה בכנסת וסטנדאפ גדול היא תשלום קטן למי שאוהב כל כך חנופה, אבל יותר מכל כסף גדול. בעיסקה הזו תמורת כמה חטופים הוא מקבל כסף גדול מקטאר והעולם הערבי ועוד מעט היד עוד נטויה מסעודיה.
ויטקוף וקושנר, היהודים הטובים, שהם באמת מאוהבינו ומושיענו מושקעים אישית בעיסקאות המפולפלות עם קטאר סעודיה והעולם הערבי. ולמרות שהם מגדולי ידידנו צריך לשים לב היטב עד איזה גבול, ומתי הם עלולים לשנות את עורם ופניהם, ולהפנות אלינו עורף, בבחינת "כבדהו חשדהו".
בתמונת מצב כזו ישראל היא בגדר "סיירת מטכ"ל" של ארה"ב במזרח התיכון. לא מעצמה ולא שותפה עיסקית ממש לעיסקאות גדולות, אלא יחידת מחץ עם תעוזה ויכולת כאשר נדרשת הפעלת כוח צבאית. וככזו יש לתת לה הגנה מדינית מפני מדינות אירופה והעולם ששונאות אותה, האו"ם ובית המשפט בהאג ולעמוד לצידה כאשר נדרש. אבל תמיד להשאיר אותה "קטנה" לא לתת לה להגדיל ראש ולסכן את האינטרסים הגדולים של ארה"ב.
ומה נתניהו וישראל צריכים לעשות, זה לשמוח בחלקנו במה שהשגנו ושפרנו את מצבנו ללא הכר, לשתף פעולה בתיאטרון העולמי ההיסטורי הגדול של מצגת טראמפ, להשמיע את קולנו כשנדרש ולשתוק כשנדרש. ולעתים גם להשתיק את סמוטריץ ובן גביר שנדמה שנמצאים בתיאטרון ובמצגת אחרת. במקביל לרמוס את השמאל שמפריע בכל מיני הפגנות לא רלוונטיות, ומייצר רעש מיותר כל הזמן. לדאוג ששארית המחזה של מתנות חינם שנתנה לנו קטאר של גופות החללים תוחזר, בידיעה שזה התעלול האחרון של חמאס לפני שקטאר ותורכיה ילבישו אותו בחליפות ג'וליאני וילבשו את המסיכה המתאימה.
זה לא פשוט להם להתחפש ככה ויש להם עדיין בעיות הסתגלות. הם נדרשים לחפש איש גבוה עם זקן "הרצליאני" מרשים, כדי שטראמפ ישבח אותו, ואם הם יהיו חכמים דיים אולי עוד ייהנו מעזה המשופצת כמעט כמו דובאי ואבו דאבי. מעניין אם הם יצליחו לעטות מסיכה שתסתיר את המראה והאופי האמיתי של טרוריסטים. על ישראל לעקוב מפוקחת על כל תיאטרון האבסורד ההיסטורי הזה, ולפתח כלים לפעולות חשאיות הן בעזה ואפילו בקטאר לכל מה שיתפתח לכיוון שמסכן אותנו. מול איראן יש עדיין גיבוי של טראמפ ואפשר להתמודד בגלוי.
נתניהו שרצה לצאת כמנצח הגדול בניצחון המוחלט יצא שוב קצת מוקטן כקוסם מדיני עם מגבעת, ובבחירות הקרובות העם בישראל ידרש להחליט אם להעדיף קוסם פוליטי ומדיני, בעל יכולות גבוהות, או שמאל חלול חסר מנהיגות וכריזמה, נטול אידאולוגיה מלבד שנאת ביבי הימין והדתיים. ומה שנותר לכולנו הוא לשמוח שאכן יש לנו קואליציה ואופוזיציה עם שגדול על מנהיגיו, מה שמבטיח שיהיה פה טוב ועוד יותר טוב.