מאז סיום הלחימה בעזה בשנים 2023-2024 הולכת ומתגבשת יוזמה להקים כוח ייצוב בינלאומי שיסייע להשבת הסדר ולשיקום התשתיות".
ישראל מחפשת שותפים לביטחון שאחרי המלחמה, ושמה של אזרבייג'ן עולה שוב ושוב כאחת המועמדות המרכזיות. לפי פרסומים זרים, באקו נשקלת לשילוב לצד מדינות מוסלמיות נוספות.
גורם מדיני ששוחח עם ערוץ 7 טוען כי שילובה משרת את האינטרס הישראלי. "שתי המדינות מתמודדות עם שליחים הנתמכים בידי איראן. בישראל מדובר בחיזבאללה ובחמאס, ובקווקז האזרי מזכירים את חוסייניון, המכונה לעיתים "חיזבאללה של הקווקז". תיאום בין ירושלים לבאקו בזירה הזו עשוי לשמש גורם מרתיע וליצור שפה ביטחונית משותפת.
עוד הוסיף: "שילובה של אזרבייג'ן בכוח בינלאומי עשוי גם לחזק את הלגיטימציה של המשימה בעיני העולם המוסלמי. היא מדינה מוסלמית חילונית שמקיימת קשרים גלויים עם ישראל ואינה נרתעת מלחצים לנתקם. נוכחותה עשויה למסגר את הפעולה כהומניטרית ולא ככיבוש, ואף לעודד מדינות נוספות באזור לקחת חלק.
לדבריו, "באקו הצהירה בשנים האחרונות על המשך סיוע הומניטרי לפלסטינים, ולמדינה יש ניסיון שיקום משמעותי מאז סיום הקרבות בקרבאך - ניסיון שיכול להועיל גם לשיקום עזה".
במהלך שלושת העשורים האחרונים בנו ישראל ואזרבייג'ן יחסים קרובים שהתבטאו גם במלחמת נגורנו־קרבאך ב־2020. אזרבייג'ן השתמשה במערכות מתקדמות, ובהן מל"טים וטילים מתוצרת ישראל, שסייעו לה להשיב שליטה על שטחים שאיבדה. הניסיון הזה נחשב רלוונטי במיוחד ללחימה א־סימטרית ולניהול גבולות רגישים כמו ברצועת עזה.
במישור הכלכלי, אזרבייג'ן היא ספקית נפט עיקרית לישראל. בשנת 2025 העמיקה את הקשר כשחברת האנרגיה הלאומית SOCAR רכשה עשרה אחוזים ממאגר תמר. בעיני ירושלים, זהו לא רק שיתוף פעולה עסקי אלא עוגן אסטרטגי המחזק את הקשר בין ביטחון, כלכלה ודיפלומטיה.
לדברי הגורם המדיני, "נוכחות אזרבייג'ן בכוח ייצוב יכולה לצמצם את התלות בכוחות מערביים ולהפחית את הסיכון להסלמה. זהו מסר של שותפות אזורית שמבוססת על אינטרסים ולא על הצהרות בלבד.
במקביל מומחים מעריכים כי השתתפותה תעניק לישראל יתרון ביטחוני, דיפלומטי וכלכלי. ג'וזף אפשטיין, מנהל 'מרכז המחקר טוראן', הבהיר הבוקר ששילוב אזרבייג'ן בכוח עשוי להועיל לישראל בזכות היחסים ההדוקים והאינטרסים המשותפים מול איראן.
פרופ' זאב חנין ממרכז בגין־סאדאת צוטט כאומר כי שהשותפות בין המדינות נותרה יציבה גם בתקופות מתוחות, וששיתופי הפעולה הביטחוניים והטכנולוגיים ביניהן רק העמיקו.
אם אכן יוקם כוח בינלאומי לעזה ואזרבייג'ן תצטרף אליו, המבחן יהיה ביישום, במנדט ברור, בחלוקת סמכויות מאוזנת ובאיזון נכון בין ביטחון לאזרחות.
במהלך הזה יש הזדמנות לבחון כיצד שיתופי פעולה אזוריים יכולים להפוך מדיבורים למעשים וליצור יציבות אמיתית בשטח.