ד"ר אילנה הירסטון מהמכללה הציבורית האקדמית תל חי, מרצה לפסיכולוגיה ולפסיכולוגיה ביולוגית, פרסמה פוסט חריף בעמוד הפייסבוק שלה נגד המדיניות הישראלית.
"העדויות של העצורים מהמשט מסמרות שיער. מדינת הג'נוסייד במלוא הדרה - מכות, החזקה בכריעה עם ידיים אזוקות מאחורי הגב במשך שעות, מניעת טיפל רפואי, יחס משפיל, איומים. שלא לדבר על זה שחטיפת האנשים מהמשט במים בינלאומיים היא עבירה על חוק הים הבינלאומי, שישראל כנראה לא חתמה עליו".
"כשם שלרוצחים ואנסים יש זכות קיום בכלא, כך למנהיגות הישראלית זכות לחיים ארוכים מאחורי סורג ובריח".
אתמול כתבה המרצה כנראה לאחר הביקורת עליה כי "טרם החלה שנת הלימודים וכבר המלשינון החל לעבוד בפול דרייב. אתמול נשיא המוסד הראה לי צילום מסך ששלחו לו של פוסט שלי שמעליו הודבק השיוך המוסדי שלי ושאל אם אני שמתי את השיוך המוסדי. אמרתי שלא ובזה הסתיים 'הבירור'. לא עברו 24 שעות והנשיא הזמין אותי לשיחת בירור נוספת כי אגודת הסטודנטים טוענים שחציתי 'קו אדום' בזה שהשוויתי את ישראל ואת חיילי צה"ל לרייך השלישי, ולדבריהם 'יש לשים לזה סוף'".
"לכן, אני הולכת לנצל במה זו בשביל להגיד כמה דברים למציצנים שנכנסים לי לפיד ורצים להתלונן אצל הנשיא", לעגה.
"ראשית, שלא כמוכם אני יודעת להפריד בין המרחב המקצועי למרחב הפרטי. למרות שדעותיי הפוליטיות מן הסתם ידועות, אני לא מביאה אותם לשיעורים. לשמחתי אני מלמדת תחומי דעת שלא נושקים למציאות הפוליטית ולכן אין סיבה שא.נשים שדעותיהם אחרות משלי ירגישו שאני כופה עליהם את תפיסותי הפוליטיות. ובהתאם לכך אני לא רואה מדוע אנשים שחולקים עלי חושבים שהם רשאים להשתיק אותי או לפגוע בתעסוקה שלי".
"הכניסה לפיד שלי היא רשות. לא חייבים להיכנס - ומי שנכנס.ת זה על אחריותו.ה. אם מתעקשים להיכנס, והעמדות שאני מביעה בפייס לא נעימות אפשר להגיב - להתווכח, לקלל, לנאץ, או להסכים. אם חושבים שהפרתי כללים כלשהם - אפשר להתלונן לפייסבוק, הם אגב שמחים להוריד פוסטים של שמאלנים".
לדבריה, "אנשים שלא רוצים שישוו אותם לפשיסטים סטייל הרייך השלישי ראוי שלא ינהגו כך. לפשפש לי בפיד, לעשות צילומי מסך, ולשלוח למעסיקים שלי זה מה שעשו השטאזי".
"בשורה התחתונה אני מצירה על כך שחיילים ישראלים, ברובם המכריע א.נשים מהשורה עם אמות מוסר נורמטיביות נדרשו להשתתף בפשע נגד האנושית שנקרא מלחמת אוקטובר/התקומה/חרבות ברזל/עזה… take your pick. לא גידלו אף אחד ללכת לירות באנשים רעבים, להפציץ בתי קפה, או לדרוס גופות. ברור לי שלחיות עם הזוועות האלה זה לא פשוט. מקווה שאנחנו כעם נצליח להתמודד עם הטראומות הרבות שהחלו ב-7/10 והמשיכו במלחמה של שנתיים (ולא ממש הסתיימו) עם חטופים בשבי ומשפחותיהם שהממשלה מתעלמת ממצוקתן, ומאות אלפי הנפגעים בעזה דרך זה שנסתכל לאמת בעיניים. הכחשה והדחקה של פגיעה מוסרית לא תורמת לבריאות הנפש - לא של יחידים ולא שלנו כעם".