בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז מובא הבוקר (חמישי) למנוחות רס"ר (מיל') תמיר אדר ז"ל, סגן רבש"ץ וחבר כיתת הכוננות בניר עוז, שנפל בקרב ההגנה על הקיבוץ בשבעה באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה והושבה לישראל השבוע.
מלבד נשיא המדינה יצחק הרצוג שנשא הספד, נכחו גם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ושר החינוך יואב קיש, כנציג הממשלה. הזמר עמיר בניון שר לו את השיר "עומד בשער".
אביו של תמיר, משה אדר, ספד: "תמירי אהוב שלי, חזרת סוף סוף הביתה. למקום שבו נולדת, וגדלת, והקמת משפחה. למקום עליו נלחמת בגבורה עילאית עד שלא יכלת להם. אתה גיבור, גיבור אמיתי, יצאת בלי לשאול שאלות, כי איך אמרת לי פעם? אצלנו קודם כל עושים ואח"כ שואלים שאלות. הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות. מטווחים ואימונים ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע. והצבא לא הגיע.
סליחה תמירי, שקצת לפני עזבתי את כיתת הכוננות ולא הייתי איתך שצריך, סליחה. היית ידען ומשקיען בעבודה ויורד עד הסוף לפרטים הקטנים. חסרים לי המפגשים הקטנים שלנו, בשדה על הדרך, משהו קטן כזה באמצע היום. אתה חסר לא רק לי, להרבה אנשים אתה חסר כל כך, אבל אתה גם נוכח אצל כולם. אוהב אותך", הוסיף האב.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ביקש בהספדו סליחה מתמיר ז"ל. "אני ניצב כאן, כנשיא מדינת ישראל, ובפי בקשת סליחה ומחילה. סליחה על שנותרת, יחד עם חבריך לכיתת הכוננות, לבדכם אל מול מפלצות-האדם. סליחה שרק כעבור יותר משנתיים, אנחנו משיבים אותך הביתה, לקיבוץ. וזו גם בקשת סליחה מכולכם - נשות ואנשי קיבוץ ניר עוז המופלא - שראינו אתכם מהיום הראשון ביגונכם ועוצמתכם. סליחה על שלא הגנו עליכם ועל אהוביכם באותו יום מר ונמהר. אני מבקש להעביר אליכם, חברות וחברי הקיבוץ ומשפחת אדר לדורותיה את תפילתי שתדעו גם נחמה ומזור".
הוא הוסיף "בכאב עמוק ובגעגוע גדול - אנחנו מלווים אותך היום - תמיר היקר, למנוחת עולמים; כשאתה שב, סוף סוף שב - אל האדמה שכה אהבת, אל הקיבוץ שהיה נוף חייך".
הרצוג פנה למשפחתו של אדר ואמר: "לא היו לתמיר ספקות באשר לייעודו בשבת השחורה ההיא, לא היו לו ספקות בנוגע למה נכון, מה חשוב, מה מקודש. לא בכדי אומץ הלב הזה, הגבורה הזאת, הערכים האלה, של תמיד ושל כל משפחתכם היכו גלים בעולם כולו. סיפורו של תמיר, וסיפורכם שלכם, יקיריי, היו לשם דבר - לדוגמה האולטימטיבית של אור שקם מול החושך האפל והנורא ביותר - ונאבק בו, ובפרספקטיבה של עם הנצח, פרספקטיבה של קיבוץ ניר עוז המופלא שעוד יבנה ויבנה ויצמח ויפרח וישגשג.
משפחת אדר האהובה, יקירותיי ויקיריי, בשנתיים הקשות שעברו עליכם ועל מדינת ישראל כולה - מיכל ואני פגשנו את תעצומות הנפש שלכם - שוב ושוב ושוב: אצל סבתא יפה שנחטפה, ושבה, והפכה לסמל, גיבורה אמיתית שסיפורה המרתק והמרגש נצרב באסון שחווינו; אצל הדס המדהימה המגנה על ילידה, אצל האחים והמשפחה המורחבת, אבא משה וכמובן אצל אמא יעל שניהלה מאבק גבורה ישראלי ובינלאומי, באצילות, בנחישות וברוח סוחפת. אתם משפחה מדהימה. כולנו למדנו מכם כל כך הרבה - על אהבה, על צדקת הדרך, על החובות המקודשות שמוטלות עלינו. והנה, כעת, הגיעה התרת הספקות, ותמיר שב הביתה, למנוחת עולמים ברגבי אדמתו".
ניר, אחיו של תמיר, ספד לו: "תמיר, יותר משנתיים שלא היינו כל כך קרובים מאז היום שבו נעלמת לי בלי הכנה. תמיד אהבת לעשות שטויות ומעשי קונדס, והפעם הכנת לנו אחת שלקחה אותנו לקצה. שיחקת אותה. איזה אח היית. בלילות הקרים של הלינה המשותפת הייתי בורח מהגן ובא אליך לבית הילדים, מעיר אותך, ואתה היית שומר עליי ועוטף אותי בחום. כשגדלנו אהבת לעצבן אותי, אבל תמיד דאגת לי ושמרת עליי".
בהמשך פנה אל קהל הנוכחים, בהם שורדי השבי שגיא דקל חן, גדי מוזס, ירדן ביבס, דוד קוניו ועדינה משה, ואמר: "אני רואה פה את החברים שלי שחזרו מהשבי, בתוך החיים שנשרפו לנו. כשאני רואה אתכם זה מרגיש לי כמו ניצנים אחרי יער שנשרף. אתם נותנים לי כוח ותקווה. אף פעם לא חשבתי שאאבד אח, ובחיים לא האמנתי שהרגע הזה יגיע - שכל כך הרבה חברים קרובים שלי לא פה. לך תנוח, אהוב שלי, ובבקשה תמשיך לשמור עליי".