איך מתקבל החמאס בחברה הפלשתינית על רקע העסקה לסיום המלחמה? האם הוא מתקבל כגיבור? כמובס. במבצע הונאה? על כך שוחחנו עם מנהל מכון המחקר מבט לתקשורת הפלשתינית, איתמר מרכוס.
מרכוס לוקח אותנו בתשובתו למספר נקודות ציון על ציר הזמן מאז טבח השבעה באוקטובר וקובע כי "יש מאה אחוז תמיכה במה שהם עשו בשבעה באוקטבור. גם מנהיגי הרש"פ, כשהם רוצים לגנות את חמאס הם לא מגנים את המעשים אלא מגדירים אותם כמעשים של הגנה עצמית שמוגנת על פי החוק הבינלאומי. לעומת זאת הם מגנים את חמאס בגלל הסבל שנגרם לתושבי עזה וסבורים שמשום כך נכון היה לשחרר את החטופים ולהביא לסיום המלחמה".
על מנת להבין את נתוני הסקרים שבחנו את העמדה הפלשתינית אודות חמאס, מציין מרכוס כי אחד ממכוני המחקר קיים בנובמבר 23' סקר ובו שאל אם אירועי הטבח בבשבעה באוקטובר גורמים להם לגאווה. "98 אחוזים אמרו שהם מרגישים גאווה. 94 אחוזים מתוכם אמרו שהם חשים גאווה גדולה ו-4 אחוזים רק גאווה".
עוד מוסיף מרכוס ומציין כי בסקר שערך חליל שקאקי נשאלו הפלשתינים ביהודה ושומרון אם ההחלטה לצאת למתקפת הטבח הייתה נכונה. התוצאות העלו כי 82 אחוזים סבורים שאכן היה מדובר בהחלטה נכונה. נתון זה מתקבל לאחר מספר חודשי לחימה שכללו מאות הרוגים ופצועים פלשתינים, ועם זאת בעיניהם מדובר היה בהחלטה נכונה. מרכוס מעיר כי הירידה היחסית ל-82 אחוזים נובעת ככל הנראה מהמחיר ששילמו הפלשתינים בהרוגים ובפצועים.
"במאי שנה זו שאלו שוב אם זו הייתה החלטה נכונה לצאת לטבח השבעה באוקטובר, וזאת לאחר שהפלשתינים מדווחים על שישים אלף הרוגים ומספרים שמדובר בעיקר בנשים וילדים. התוצאות הן 59 אחוזים שעדיין חושבים שזה היה נכון. המשמעות היא שעבורם יום אחד של רצח אונס השפלה ושריפת יהודים חיים שווה את מותם של שישים אלף פלשתינים", מדגיש מרכוס ומציין כי מדובר בסקר שבחן את עמדות ערביי יהודה ושומרון, אותם שנתונים תחת מרותה של הרשות הפלשתינית המתיימרת להיות המתונה.
ומה באשר ליחס לו זוכה חמאס כעת, כאשר נחתמה עסקה עם ישראל? האם רואים בו מנצח או מובס? מרכוס מספר כי התחושות שם מעורבות. "הביקורת הבולטת ביותר היא שלא עמדו על הדרישה שהייתה בהתחלה לשחרר את הרוצחים המפורסמים ביותר, האייקונים הפלשתינים, כמו מרואן ברגותי, כמו עבדאללה ברגותי שיושב 76 מאסרי עולם, כמו חסאן סלאמה שהיה אחראי לשלושה פיגועי התאבדות שבהם נהרגו 46 אנשים. זו האכזבה שלהם".
"מצד שני יש שמחה ענקית. הם רואים את זה כניצחון של חמאס על ישראל כי הם שחררו 250 רוצחים ועוד 1700 שנעצרו בעזה. כאלפיים אנשים שהשתחררו", אומר מרכוס ומציין כי באופן יחסי דווקא תושבי עזה מביעים מעט פחות תמיכה, משום שהם אלה שסופגים את הסבל ואת המחיר בחיי היומיום שלהם, ובנוסף גם הם יודעים שבתרחיש האופטימי ביותר של פינוי ובנייה בעזה, המשמעות היא שנים לא מעטות של מגורים באוהלים ובמבני עראי.
"תושבי יו"ש הם תומכי חמאס והם אלה שחושבים שזו הייתה החלטה נכונה, והם שמחים שחמאס משקם את עצמו. הם רואים ומפרסמים את זה שחמאס יורה במי שהוא מגדיר כמשתפי פעולה עם ישראל", מוסיף מרכוס ומספר על בחינה שביצע המכון בראשותו בדבר החברות של פלשתינים מיו"ש בערוצי טלגרם המזוהים עם ארגוני הטרור. 70 אחוזים נמצאים בקבוצות טלגרם בעלות שיוך לחמאס, 14.8 בפתח' וכל השאר קטנים הרבה יותר. "כך ניתן לראות איפה נמצאת התמיכה של התושב הפלשתיני".
לשאלתנו אם ניתן לסמוך על נתוני הסקרים המתבצעים ברש"פ, או שמא מדובר בסקרים המתבצעים תחת לחץ ואיום, משיב מרכוס ואומר כי כאשר מדובר בסקרים המתבצעים ביהודה ושומרון ניתן בהחלט לסמוך על התוצאות, ואכן "אלו האנשים שחושבים שמה שחמאס עושה מגיע לאותם אנשים. אם הם שיתפו פעולה עם ישראל וקיבלו ממנה נשק כדי להתארגן במקום חמאס, הרי שהם אויב...".