רצף הביקורים של בכירי הממשל האמריקני בישראל, ובראשם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו בישראל, מעיד על כך שהאמריקנים מעוניינים לדחוף ככל יכולתם את מימוש ההסכם בין ישראל וחמאס.
רות פינס פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, מעריכה שהדחיפות האמריקנית נובעת משיקולי פוליטיקה פנימית בוושינגטון.
"תמיד צריך להסתכל על התמונה הגדולה יותר. הממשל האמריקני ניצב בפני אתגרים מבית ובראשם ההשבתה הכי ארוכה בממשל בתולדות ארצות הברית לקראת בחירות האמצע שיהיו בנובמבר 2026. במצב עניינים זה, ממשל טראמפ זקוק נואשות להישג מדיני שיחזק אותו מבית, במיוחד לאור חוסר ההצלחה בזירה האירופית", היא מסבירה בראיון לערוץ 7.
פינס פלדמן מזכירה כי טראמפ הציג את עצמו כקמפיין כמשכין שלום בינלאומי שעוצר מלחמות - ועד כה לא קצר הצלחות כבירות בנושא - למעט בעזה. "לכן, כרגע, הם שמים את כל יהבם של המזרח התיכון. הפסקת האש הנוכחית בעזה הפכה עבור הבית הלבן למוצא האחרון שיש לו להבטיח את אותו שלום במזרח התיכון - כפי שטראמפ קורא לו".
הלחץ האמריקאי הכבד והמעורבות העמוקה בפרטי ההסכם העלו בישראל טענות כי המדינה מתנהלת כ"מדינת חסות" של ארצות הברית. פינס פלדמן דוחה נחרצות את הטרמינולוגיה הזו. לשיטתה, ההתנהלות האמריקאית הנוכחית אינה מעידה על שליטה בישראל, אלא על סגנון המנהיגות של הנשיא טראמפ. "יש לו אידיאולוגיה ואג'נדה ביחסים הבינלאומיים של הפגנת כוח וסמכות, אנחנו רואים את זה גם ביחס לישראל, זה לא אומר שבדלתיים סגורות זה מה שקורה. ישראל לא בת חסות אלא מדינה עצמאית. אנחנו צריכים גם לדעת להגיד דברים קשים לאמריקנים ולעמוד על שלנו כשיש חילוקי דעות".
עיקר הלחץ האמריקני מופנה כעת למעבר לשלב ב' של ההסכם עם חמאס, וזו, לדברי פינס פלדמן, נקודה קריטית עבור ההנהגה הישראלית. "זה יהיה המבחן של נתניהו - שהדברים יקרו בהתאם לאינטרסים המובהקים של ישראל".
היא מכירה בכך שסעיפים מסוימים בהסכם, כפי שפורסמו, אינם ישימים. "יש שם דברים שהם לא ריאליים במצב הנוכחי. אנחנו צריכים לנסות עד כמה שניתן, שלא לוותר על הקווים האדומים שלנו, להגיד שאנחנו לא ממשיכים לשלב ב', עד שכל חטופנו החללים יחזרו הביתה ולעמוד על כך בצורה חד משמעית".
היא מעריכה כי בסופו של דבר, ארצות הברית לא תכפה על ישראל מהלך הנוגד את עמדתה בנושא זה. "אני לא רואה מצב שבו ארה"ב כופה עלינו מעבר לשלב ב' לפני שהחטופים החללים כולם חוזרים. אני חושבת שזה גם עניין שהם מבינים שקריטי למשפחות החטופים, לציבוריות הישראלית וגם לטראמפ עצמו מבחינת הקווים האדומים שהוא שרטט".
נקודת מחלוקת מרכזית נוספת בין ירושלים לוושינגטון נוגעת למעורבות טורקית אפשרית בניהול הרצועה ביום שאחרי. בעוד הנשיא טראמפ מביע פתיחות כלפי אנקרה, עמדתה של ישראל, היא התנגדות מוחלטת. "ישראל צריכה להמשיך ולהסביר לארה"ב מה עומד מאחורי האג'נדה של טורקיה בראשות ארדואן. זהו כוח הרבה יותר מאסיבי וגדול מחמאס, שמחזיק באותה אידיאולוגיה קיצונית של תנועת האחים המוסלמים".
לדבריה, לא מדובר בנושא לפשרה. "יש פה קו אדום ברור שישראל צריכה להסביר לארה"ב שהיא לא תיתן שיחצו אותו".
פינס-פלדמן חושבת שהעלאת חקיקת הריבונות בקריאה טרומית השבוע לא היתה מהלך מתאים. "אני חושבת שאנחנו צריכים במובן הזה להיות יותר חכמים מצודקים. מבחינה מדינית זה לא הזמן לקדם את החקיקה - במיוחד כשכל הסגל של טראמפ נמצא פה. זה משאיר אצלם טעם רע".