מארגני ההפגנה שתחל כבר בשעה 13:30 מוסרים לכתבתנו רותי אברהם כי הם מבקשים למחות על כך שלא נותנים לערוץ, שלו מאות אלפי מאזינים, תחנת רדיו המתאימה לרוחם ולהשקפתם.
במחאה ישתתפו חברי כנסת, רבנים, בהם הרב חיים דרוקמן והרב דב ליאור, ואישי ציבור רבים.
בין המוחים יהיה גם אבי רט. לדבריו אין לראות כבעיה המרכזית את היוותרם של אלפי המאזינים ללא ערוץ, אלא את בעייתה של החברה הישראלית כולה. "מדובר בבעיה קיומית של אושיות הדמוקרטיה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", אומר רט.
"אין לי ספק שבעוד שנים מועטות כל עניין ערוץ 7 יראה מגוחך", אומר רט. לדבריו "במציאות של תקשורת דיגיטלית, שבה אלפי ערוצים יעמדו לרשות הכל ו'האוויר' יהיה שייך לכולם ולא לקומץ פוליטיקאים, כל אחד יוכל לשדר מה שהוא רוצה, למי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה". רט מוסיף כי קשה יהיה להסביר את עניינו של המשפט שהתנהל על ידי מדינת ישראל במשך חמש שנים, "משפט אנכרוניסטי שכל עניינו הוא חוק תקשורת בולשביקי מתקופת המנדט, שאין לו ולערכי הדמוקרטיה מאום".
החברה הישראלית כולה צועדת בעיניים פקוחות אל אובדן מוסרי וחינוכי בו מערכות קורסות. "במקום לנסות ולטפל בקריסת המערכות הטוטאלית הזו עסוקות רשויות אכיפת החוק באלו העוסקים באהבת התורה והארץ, המחנכים את תלמידיהם ואת מאזיניהם לנתינה וחסד, לתרומה למדינה, לשירות צבאי משמעותי ולאחריות לכלל ישראל", אומר רט.
כאן המקום להזכיר כי במהלך משפטם של ראשי הערוץ דרשה התביעה להשית על יעקב (כצל'ה) כץ עונש של מאסר בפועל וקנס כספי גבוה. באשר למנהיגו הרוחני של הערוץ הרב זלמן מלמד דורשת התביעה להטיל קנס כספי גבוה ומשמעותי ומאסר על תנאי. לגבי הרבנית שולמית מלמד, מנהלת התכניות בערוץ, דורשת התביעה מאסר בפועל תוך הדגשה שלא יסתפקו בהמרת העונש בעבודות שירות. לגבי יואל צור מבקשת התביעה עונש מאסר שיומר בעבודות שירות, זאת בעקבות מצבו המשפחתי המצריך את נוכחותו מדי יום בבית. כמו כן הוסיפה הפרקליטות שהיא דורשת להשית על צור קנס כספי גבוה בסכום של מאות אלפי שקלים. באשר לחגי סגל מוכנה התביעה לשקול המרת עונש המאסר בעבודות שירות, ובנוסף קנס כבד. לגבי השדר אדיר זיק הודיעה התביעה שכיוון שהיא מודעת למצבו הבריאותי והצורך בהשקעת כספים רבים בטיפול, תהיה מוכנה לוותר על דרישת ענישה. לגבי השדרים גידי שרון ודוד שפירא דורשת התביעה קנס גבוה. באשר לרב החובל שאול אבני נקבע כי התביעה מבקשת קנס גבוה אולם הזכירה את הצורך להתחשב בו בשל גילו הגבוה. ליאיר מאיר, מהנדס התחנה, דורשת התביעה לקבוע עונש מאסר בפועל וקנס גבוה.
ראשי ערוץ 7 כופרים בהאשמות המיוחסות להם, בקביעה זו פתח עורך דינם מר אדרת את דבריו בבית המשפט בטרם פתח במסכת טיעוניו להקלה בעונש. בדבריו, אותם הציג בפני בית המשפט פרס עורך הדין אדרת טיעונים כלליים ופרטניים באשר לכל נאשם ונאשם. אדרת סקר בפני השופטים את מטרותיו של הערוץ שלא היו לגריפת ממון לכיסם ולביתם של הנאשמים אלא לצורך הפצת מטרה ערכית אידיאולוגית.
כמו כן ציין עורך הדין את פרק הזמן הארוך שחלף מאז נעברו העבירות. אדרת גם ציין כי הנאשמים קבלו את הכרעת בית המשפט וסגרו את הערוץ ואף מכרו את אוניית השידור. עובדה זו מורה על כך שאין צורך בענישה בפועל כדי למנוע את המשך העבירה, שכן זו הופסקה מיד עם החלטת בית המשפט שהגדירה את השידור כעבירה.
עורך הדין ציין בדבריו כי אנשי ערוץ 7 הבחינו באי האכיפה שהופעלה על אוניית 'קול השלום' בעת ששידרה. אנשי הערוץ ראו בכך הסכמה שבשתיקה לקיום השידור, טען עו"ד אדרת.
כמו כן צויין כי אמנם בשנת 99' החליט בית הדין להחמיר בדין על עבירות מסוג זה, אולם במקרה הנוכחי מדובר בעבירה שהתבצעה זמן רב קודם לכן, ואין להחיל את ההחלטה להחמיר בדין רטרואקטיבית.
עוד הוזכר בטיעוני הסנגוריה כי לא הוכחה כל הפרעה למטוסים בעקבות שידורי הערוץ. אמנם, הזכיר עורך הדין, ניסתה הפרקליטות לשייך מקרה אחד של הפרעה למטוסים לערוץ 7, אולם בית המשפט דחה את הניסיון.
בהתייחסו לנאשמים עצמם הזכיר עורך הדין את מצבם המשפחתי והציג קורות חיים של כל אחד ואחד מהנאשמים.
באשר לרב זלמן מלמד, ביקש עורך הדין להסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה. בקשה זו נובעת מהיות הרב מואשם רק בשל היותו נושא משרה ואולם לא ביצע עבירה באופן ממשי ואישי. באשר למנהלת התכניות של הערוץ, הרבנית שולמית מלמד, התרעמה הסנגוריה על עמדתה התקיפה של הפרקליטות. עורך הדין הבהיר כי לא מדובר בעבירה שנעשתה לצורך טובות הנאה כספיות אלא רק לצורך הפצת ערכי תורה ואהבת הארץ. עורך הדין ציין גם כי אחדות הענישה מחייבת ענישה קלה שכן לא ניתן לראות כאו האשמה חמורה יותר מאשמתם של נאשמים אחרים. אי לכך מבקש אדרת להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.
באשר ליעקב כץ (כצל'ה) הזכיר עורך הדין אדרת את עברו הצבאי, את פציעתו ונכותו בעקבות השתתפותו במלחמות ישראל ואת תרומתו למדינה ולמוסדות רבים ושונים. כמו כן אוזכרה העובדה כי מפעל ערוץ 7 קם וקים לא כדי להתעשר אלא מתוך אמונה וערכים. בעקבות אלה ביקש עורך הדין להסתפק במאסר על תנאי.
בהתייחס ליואל צור ביקשה הסנגוריה להסתפק בעונש מאסר על תנאי בשל הצורך האובייקטיבי שלו לטפל במשפחתו ולהיות נוכח בביתו. כמו כן הוזכר עברו הצבאי הקרבי והיותו נושא בתפקיד בטחוני גם כיום.
באשר ליאיר מאיר נטען שלא כהגדרת הפרקליטות,כי הוא לא שמש בתפקיד של מנהל אלא רק העניק לערוץ שירותי אחזקה וטיפול במשדרים. כמו כן הזכיר בא כוח הערוץ את פציעתו במהלך שירותו הצבאי ומאבקו לשוב לשירות קרבי. כמו כן הוזכר שירותם הצבאי הקרבי של ילדיו.
בהתייחסו למנהל מחלקת החדשות של הערוץ חגי סגל, שלל עורך הדין אדרת את מהלכה של התביעה שהציגה את גיליון הרשעותיו הקודם (בפרשת ה"מחתרת היהודית"). אדרת טען כי סגל שילם את חובו לחברה כשישב במאסר והשתחרר בשנת 86'. אדרת ציין כי עבירה זו התיישנה לאחר 10 שנים. כמו כן הוצגו בפני בית המשפט מכתבי אופי מיו"ר הכנסת רובי ריבלין, מחבר הכנסת מיכאל איתן ומאחרים. גם בעניינו של סגל דורשת הסנגוריה להסתפק בענישה על תנאי.
באשר לשדרים גידי שרון ודוד שפירא ביקש עורך הדין אדרת להסתפק בעונש ללא הרשעה, מהלך המתבצע במקרים של האשמת נאשמים צעירים ש"עתידם ותרומתם לחברה עוד לפניהם", זאת על מנת שלא לפגוע בסיכויי תרומתם על ידי כתם פלילי. הבקשה היא להסתפק בתרומה של שעות עבודה לקהילה ללא הרשעה.
בעניינו של שאול אבני ביקש הסנגור התחשבות בגילו המבוגר וחלקו הקטן בהאשמה, ולכן להסתפק בהתחייבות כתובה שלא לבצע שוב את העבירה.
כשהוא מזכיר את מצבו הבריאותי של אדיר זיק וכן את חלקו הקטן בביצוע העבירה, ביקש עורך הדין גם לגביו להסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה.
עורך הדין ביקש להמיר את דרישת הפרקליטות להשתת קנסות כבדים של מאות אלפי שקלים, באלפים בודדים, שכן איש מהנהלת הערוץ לא גרף כספים לעצמו באופן אישי. (ש)
במחאה ישתתפו חברי כנסת, רבנים, בהם הרב חיים דרוקמן והרב דב ליאור, ואישי ציבור רבים.
בין המוחים יהיה גם אבי רט. לדבריו אין לראות כבעיה המרכזית את היוותרם של אלפי המאזינים ללא ערוץ, אלא את בעייתה של החברה הישראלית כולה. "מדובר בבעיה קיומית של אושיות הדמוקרטיה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", אומר רט.
"אין לי ספק שבעוד שנים מועטות כל עניין ערוץ 7 יראה מגוחך", אומר רט. לדבריו "במציאות של תקשורת דיגיטלית, שבה אלפי ערוצים יעמדו לרשות הכל ו'האוויר' יהיה שייך לכולם ולא לקומץ פוליטיקאים, כל אחד יוכל לשדר מה שהוא רוצה, למי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה". רט מוסיף כי קשה יהיה להסביר את עניינו של המשפט שהתנהל על ידי מדינת ישראל במשך חמש שנים, "משפט אנכרוניסטי שכל עניינו הוא חוק תקשורת בולשביקי מתקופת המנדט, שאין לו ולערכי הדמוקרטיה מאום".
החברה הישראלית כולה צועדת בעיניים פקוחות אל אובדן מוסרי וחינוכי בו מערכות קורסות. "במקום לנסות ולטפל בקריסת המערכות הטוטאלית הזו עסוקות רשויות אכיפת החוק באלו העוסקים באהבת התורה והארץ, המחנכים את תלמידיהם ואת מאזיניהם לנתינה וחסד, לתרומה למדינה, לשירות צבאי משמעותי ולאחריות לכלל ישראל", אומר רט.
כאן המקום להזכיר כי במהלך משפטם של ראשי הערוץ דרשה התביעה להשית על יעקב (כצל'ה) כץ עונש של מאסר בפועל וקנס כספי גבוה. באשר למנהיגו הרוחני של הערוץ הרב זלמן מלמד דורשת התביעה להטיל קנס כספי גבוה ומשמעותי ומאסר על תנאי. לגבי הרבנית שולמית מלמד, מנהלת התכניות בערוץ, דורשת התביעה מאסר בפועל תוך הדגשה שלא יסתפקו בהמרת העונש בעבודות שירות. לגבי יואל צור מבקשת התביעה עונש מאסר שיומר בעבודות שירות, זאת בעקבות מצבו המשפחתי המצריך את נוכחותו מדי יום בבית. כמו כן הוסיפה הפרקליטות שהיא דורשת להשית על צור קנס כספי גבוה בסכום של מאות אלפי שקלים. באשר לחגי סגל מוכנה התביעה לשקול המרת עונש המאסר בעבודות שירות, ובנוסף קנס כבד. לגבי השדר אדיר זיק הודיעה התביעה שכיוון שהיא מודעת למצבו הבריאותי והצורך בהשקעת כספים רבים בטיפול, תהיה מוכנה לוותר על דרישת ענישה. לגבי השדרים גידי שרון ודוד שפירא דורשת התביעה קנס גבוה. באשר לרב החובל שאול אבני נקבע כי התביעה מבקשת קנס גבוה אולם הזכירה את הצורך להתחשב בו בשל גילו הגבוה. ליאיר מאיר, מהנדס התחנה, דורשת התביעה לקבוע עונש מאסר בפועל וקנס גבוה.
ראשי ערוץ 7 כופרים בהאשמות המיוחסות להם, בקביעה זו פתח עורך דינם מר אדרת את דבריו בבית המשפט בטרם פתח במסכת טיעוניו להקלה בעונש. בדבריו, אותם הציג בפני בית המשפט פרס עורך הדין אדרת טיעונים כלליים ופרטניים באשר לכל נאשם ונאשם. אדרת סקר בפני השופטים את מטרותיו של הערוץ שלא היו לגריפת ממון לכיסם ולביתם של הנאשמים אלא לצורך הפצת מטרה ערכית אידיאולוגית.
כמו כן ציין עורך הדין את פרק הזמן הארוך שחלף מאז נעברו העבירות. אדרת גם ציין כי הנאשמים קבלו את הכרעת בית המשפט וסגרו את הערוץ ואף מכרו את אוניית השידור. עובדה זו מורה על כך שאין צורך בענישה בפועל כדי למנוע את המשך העבירה, שכן זו הופסקה מיד עם החלטת בית המשפט שהגדירה את השידור כעבירה.
עורך הדין ציין בדבריו כי אנשי ערוץ 7 הבחינו באי האכיפה שהופעלה על אוניית 'קול השלום' בעת ששידרה. אנשי הערוץ ראו בכך הסכמה שבשתיקה לקיום השידור, טען עו"ד אדרת.
כמו כן צויין כי אמנם בשנת 99' החליט בית הדין להחמיר בדין על עבירות מסוג זה, אולם במקרה הנוכחי מדובר בעבירה שהתבצעה זמן רב קודם לכן, ואין להחיל את ההחלטה להחמיר בדין רטרואקטיבית.
עוד הוזכר בטיעוני הסנגוריה כי לא הוכחה כל הפרעה למטוסים בעקבות שידורי הערוץ. אמנם, הזכיר עורך הדין, ניסתה הפרקליטות לשייך מקרה אחד של הפרעה למטוסים לערוץ 7, אולם בית המשפט דחה את הניסיון.
בהתייחסו לנאשמים עצמם הזכיר עורך הדין את מצבם המשפחתי והציג קורות חיים של כל אחד ואחד מהנאשמים.
באשר לרב זלמן מלמד, ביקש עורך הדין להסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה. בקשה זו נובעת מהיות הרב מואשם רק בשל היותו נושא משרה ואולם לא ביצע עבירה באופן ממשי ואישי. באשר למנהלת התכניות של הערוץ, הרבנית שולמית מלמד, התרעמה הסנגוריה על עמדתה התקיפה של הפרקליטות. עורך הדין הבהיר כי לא מדובר בעבירה שנעשתה לצורך טובות הנאה כספיות אלא רק לצורך הפצת ערכי תורה ואהבת הארץ. עורך הדין ציין גם כי אחדות הענישה מחייבת ענישה קלה שכן לא ניתן לראות כאו האשמה חמורה יותר מאשמתם של נאשמים אחרים. אי לכך מבקש אדרת להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.
באשר ליעקב כץ (כצל'ה) הזכיר עורך הדין אדרת את עברו הצבאי, את פציעתו ונכותו בעקבות השתתפותו במלחמות ישראל ואת תרומתו למדינה ולמוסדות רבים ושונים. כמו כן אוזכרה העובדה כי מפעל ערוץ 7 קם וקים לא כדי להתעשר אלא מתוך אמונה וערכים. בעקבות אלה ביקש עורך הדין להסתפק במאסר על תנאי.
בהתייחס ליואל צור ביקשה הסנגוריה להסתפק בעונש מאסר על תנאי בשל הצורך האובייקטיבי שלו לטפל במשפחתו ולהיות נוכח בביתו. כמו כן הוזכר עברו הצבאי הקרבי והיותו נושא בתפקיד בטחוני גם כיום.
באשר ליאיר מאיר נטען שלא כהגדרת הפרקליטות,כי הוא לא שמש בתפקיד של מנהל אלא רק העניק לערוץ שירותי אחזקה וטיפול במשדרים. כמו כן הזכיר בא כוח הערוץ את פציעתו במהלך שירותו הצבאי ומאבקו לשוב לשירות קרבי. כמו כן הוזכר שירותם הצבאי הקרבי של ילדיו.
בהתייחסו למנהל מחלקת החדשות של הערוץ חגי סגל, שלל עורך הדין אדרת את מהלכה של התביעה שהציגה את גיליון הרשעותיו הקודם (בפרשת ה"מחתרת היהודית"). אדרת טען כי סגל שילם את חובו לחברה כשישב במאסר והשתחרר בשנת 86'. אדרת ציין כי עבירה זו התיישנה לאחר 10 שנים. כמו כן הוצגו בפני בית המשפט מכתבי אופי מיו"ר הכנסת רובי ריבלין, מחבר הכנסת מיכאל איתן ומאחרים. גם בעניינו של סגל דורשת הסנגוריה להסתפק בענישה על תנאי.
באשר לשדרים גידי שרון ודוד שפירא ביקש עורך הדין אדרת להסתפק בעונש ללא הרשעה, מהלך המתבצע במקרים של האשמת נאשמים צעירים ש"עתידם ותרומתם לחברה עוד לפניהם", זאת על מנת שלא לפגוע בסיכויי תרומתם על ידי כתם פלילי. הבקשה היא להסתפק בתרומה של שעות עבודה לקהילה ללא הרשעה.
בעניינו של שאול אבני ביקש הסנגור התחשבות בגילו המבוגר וחלקו הקטן בהאשמה, ולכן להסתפק בהתחייבות כתובה שלא לבצע שוב את העבירה.
כשהוא מזכיר את מצבו הבריאותי של אדיר זיק וכן את חלקו הקטן בביצוע העבירה, ביקש עורך הדין גם לגביו להסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה.
עורך הדין ביקש להמיר את דרישת הפרקליטות להשתת קנסות כבדים של מאות אלפי שקלים, באלפים בודדים, שכן איש מהנהלת הערוץ לא גרף כספים לעצמו באופן אישי. (ש)