השנה האקדמית תשפ"ו נפתחת בסימן 30 שנות שנה למהפכת המכללות ופתיחת שערי האקדמיה לציבור בארץ ובסימן שנתיים למלחמת חרבות ברזל.
המערכת האקדמית בישראל התברכה בקיומן של עשרות מכללות אקדמיות שמנגישות את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שלא נטלו בה חלק, או לפחות לא היו בה בשיעור היחסי לשיעורם באוכלוסייה בארץ.
היום, ניתן לומר, שכל צעיר שרוצה ללמוד יוכל למצוא מקום לממש את חלומו. המערכת כיום מגוונת וקיימים מוסדות רבים שלא היו בעבר, למשל: מכללות טכנולוגיות להנדסה, מכללות לאומנות, להוראה ומכללות כלליות. היצע המקצועות מגוון וכל צעיר יכול למצוא את עצמו לומד את המקצוע שהוא מעדיף כדי לממש את ייעודו המקצועי.
יחד עם זאת, המערכת עדיין סלקטיבית ומפלה אוכלוסיות חלשות בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית, שממנה מתקשים להיכנס ללימודים גבוהים במקצועות מוביליים בעלי השתכרות גבוהה, כמו מקצועות טכנולוגיים.
לעומת זאת, סטודנטים תושבי הפריפריה בוחרים, בלית ברירה, ללמוד באחוזים גבוהים מקצועות בעלי השתכרות נמוכה, כמו הכשרת מורים, מדעי הרוח וחלק גדול מלימודי החברה. התופעה הזו מונעת צמצום פערים חברתיים גם כאשר המערכת האקדמית נגישה היום יותר.
זאת ועוד, רוב תושבי הישובים הפריפריאליים הם גם הסקטורים שנוכחות באקדמיה נמוכה ממילא, כמו ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ומזרחיים. קיימת קורלציה גבוהה בין אוכלוסיות שלא נמצאות באקדמיה בשיעורים גבוהים לבין תושבות בפריפריה.
המסקנה העולה מנתונים אלה: הפערים החברתיים נשמרים ואף גדלים משום שמתקבלת תוצאה סטטיסטית מדאיגה: ככל שישוב ממוקם גבוה בדירוג החברתי-אקונומי, תושביו הסטודנטים לומדים מקצועות מוביליים ומקדמים גם מבחינה מדעית. ככל שישוב נמצא בדירוג נמוך, הסטודנטים המגיעים ממנו לומדים מקצועות לא מחקריים ולכן נוכחותם בתארים מתקדמים נמוכה. לתופעות יש השלכות חברתיות רבות על דור שני להשכלה גבוהה, על נוכחות אוכלוסיות חלשות בסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה ועל חלקם בתחומי המדע והטכנולוגיה.
שנתיים למלחמה והשפעותיה על הלימודים בדרום
שנתיים שאנו פועלים במצב של מלחמה על כל המשתמע מכך. כ-1,300 סטודנטים של המכללה נוטלים חלק פעיל במילואים או בשירות כוחות הביטחון על כל יחידותיהם. המכללה, כמו כל המכללות בארץ, נערכו לסייע למשרתי כוחות הביטחון ובפרט למשרתי המילואים, שנעדרים זמן ממושך מהלימודים. מערך הסיוע כולל הקלטת שיעורים, שיעורי עזר, חונכות קבוצתית וחונכות אישית ופתיחת קורסים כפולים, על מנת לאפשר להם לסיים את חובות הלימודים בכל שנה. עד כה, מערך הסיוע הזה מצליח ונמנעה נשירה גדולה מלימודים.
לצד הסיוע הלימודי, נפתח מרכז חוסן לסיוע לטראומטיים ופוסט - טראומתיים וכל מי שמרגיש שהוא זקוק לעזרה במהלך הלימודים. צוותים של מומחים עומדים לשירות הנזקקים. לצד מרכז החוסן הקמנו מרכז להתמדה שעוסק בדרכים מגוונות למנוע נשירה של משרתי מילואים או טראומטיים בעקבות המלחמה.
בימים אלה אנו בוחנים את ההצלחות של כל אחד מהמרכזים הללו ונגביר את הפעילות בהתאם לצרכים. לבנו עם משפחות השכול בכלל ועם משפחות השכול של תלמדינו ובוגרינו.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון