דבריו של הרב יצחק יוסף כלפי הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר “אורות שאול”, תלמיד חכם ואב שכול שבנו אמיתי הי"ד נפל במלחמתה של מדינת ישראל חצו קו אדום.
הם אינם “מחלוקת לשם שמים”, אלא חילול השם גמור המבזה תלמיד חכם. פגיעה ברב, באב שכול, במי שמקדש שם שמים בלימודו ובמעשיו היא פגיעה בתורה עצמה.
כאשר רב ראשי לישראל מתיר לעצמו לומר על הרב גרנות שהוא “אפיקורוס”, שאסור לצרפו למניין, ולעג לשילוב של תורה וצבא, אין זו רק פגיעה אישית ברב גרנות, אלא מתקפה על עצם יסוד דרכה של הציונות הדתית, שהרי מהי דרכה של הציונות הדתית אם לא השילוב בין ספרא לסייפא, בין הוויות אביי ורבא לבין שדות הקרב של מגיני ישראל?
נראה אפוא כי שורש ההתבטאות המבזה איננו שנאה אישית, אלא פחד עמוק. היהדות החרדית המתבדלת רואה בדרכה של הציונות הדתית איום, לא מפני שהיא מסכנת אותה, אלא מפני שהיא חושפת את חולשתה. הרב יוסף, ואחרים כמותו, חוששים מן האפשרות שבני החברה החרדית יגלו את פניה האמיתיות של היהדות - יהדות שאינה בורחת מן המציאות אלא נושאת באחריות לה.
הם יודעים כי ברגע שתלמידי הישיבות יפגשו רבנים וחיילים המשלבים את זה וגם את זה, רבנים הנושאים בעול הציבור מתוך אמונה ולא מתוך הסתגרות, תיסדק החומה המלאכותית שהוקמה בעולם החרדי בין תורה למדינה, בין אמונה לעשייה, בין היכולת לשלב בין השניים.
הרב תמיר גרנות מגלם בדמותו בדיוק את אותה אמת שהם מבקשים להסתיר. תורה של אחריות, של אהבת ישראל, של שותפות במפעל הלאומי. רב שהוא גם תלמיד חכם, גם מחנך וגם מנהיג קהילה ומורה דרך. דווקא משום כך בחר הרב יוסף לתקוף את הרב גרנות, מפני שהוא מסמל את היהדות שאינה מתבדלת אלא פועלת, שאינה מסתגרת אלא בונה.
חז"ל אמרו: "במקום שיש חילול השם - אין חולקין כבוד לרב". הדברים שנאמרו כלפי הרב גרנות הם חילול השם שאין לו תקנה. שתיקה מול דברי בוז כאלה איננה ענווה אלא פחדנות והסכמה עם מעשה פסול כפי שעשה הרב יוסף. הרב גרנות - תלמיד חכם, מנהיג רוחני, ואב שהקריב את היקר לו מכל למען עם ישראל, הוא דמות של קידוש השם במיטבו. מי שפוגע בו, פוגע בכבוד התורה ממש ומחלל שם שמים.
וכמה צורם הפער. בעוד הרב יוסף מאיים "לרדת מהארץ אם ייאלצו החרדים להתגייס", הרב גרנות נטוע באדמת הארץ, מחנך את תלמידיו הרבים לאהבת המדינה והעם, ואף איבד את בנו בלחימה על קיומה. זהו ההבדל בין מי שמאמין בתורה המחוברת לעם ישראל בארצו ובין מי שמאמין בתורה המסתגרת מפניו.
הציונות הדתית לא תחריש. דרכנו היא דרך תורה של אחריות ושל מעשה. אנו מאמינים כי אין קדושה גדולה מזו של תורה הנלמדת מתוך שותפות בייעודה של האומה, מתוך אחריות לביטחונה, לכלכלתה ולרווחתה. כל ניסיון לבזות את הדרך הזו, הוא ניסיון למנוע מן הציבור החרדי לפגוש את היהדות השלמה, זו שאינה נבהלת מן המציאות אלא פועלת לגאול אותה.
כיו"ר קרן קהילות, המאגדת כשבעים גרעינים תורניים ברחבי הארץ ובהם גם גרעין "שקמים" בתל אביב שבו מכהן הרב גרנות כרב, אני מבקש להכריז בקול ברור:
לא נשתוק מול ביזוי תלמידי חכמים, ודאי לא מול ביזויו של אב שכול ותלמיד חכם מופלא.
לא נוותר על דרכנו, דרך של תורה עם דרך ארץ, של שותפות, של אחריות לאומית ושל קידוש השם במעשה.
מי שפוגע בתלמיד חכם ובציונות הדתית, פוגע בכבודה של תורה ומחלל שם שמים.
מי שמפחד מהיהדות המחברת מפחד מהאמת.
הציונות הדתית תוסיף לשלב בין ספרא לסייפא, בין לימוד למעשה, בין הוויות אביי ורבא להוויות העולם הזה, ובדרך זו נמשיך לבנות את מדינת ישראל ברוח של קידוש השם ואהבת ישראל.
הכותב הוא יו"ר קרן קהילות