סא"ל (מיל') יהונתן דחוח הלוי, איש אמ"ן בעבר, קובע כי מצטברות יותר ויותר ראיות לכך שגם מחבלי תנועת הפת"ח לקחו חלק משמעותי בטבח השבעה באוקטובר. על כך הוא מספר בראיון לערוץ 7.
את דבריו פותח דחוח הלוי ברקע חשוב: "תיאר זאת היטב סלאח אל־ערורי, סגן מנהיג חמאס והאחראי על הפעלת הטרור באיו"ש. הוא דיבר על כך שכאשר הוקם חדר המבצעים המשותף בשנת 2017-2018, הוא שימש כמטה הכללי של הכוחות הפלשתיניים בפיקוד גדודי אל־קסאם. המטרה הייתה שבמקום להגיע לעימות בין חמאס לארגונים פלשתיניים אחרים, סינוואר החל במדיניות של שילוב כל המיליציות שהיו ברצועת עזה תחת אותו מטה כללי - חדר המבצעים המשותף. לשם הצטרפו כלל הארגונים והמיליציות, כולל גדודי אל־קסאם, כדי שיפעלו ככוח אחד".
למעשה, מבהיר דחוח הלוי, "אל־ערורי אומר שמבחינתנו לא מעניינות המחלוקות בעבר. אנחנו רוצים ליצור כוח צבאי משותף איתנו, עם נשק ואימונים שאנחנו נספק להם. זו הייתה הגישה, וכך זה פעל גם ביום פקודה". לדבריו, לכך הצטרפו גם "גדודי חללי אל־אקצה, המכנים את עצמם הזרוע הצבאית של הפת"ח".
"במתקפה עצמה הגל הראשון בוצע על ידי גדודי אל־קסאם והג'יהאד האסלאמי. שילוב ארגונים קטנים יותר נעשה בגל השני, שתיעדו את עצמם כשהם לוחמים ביישובים ישראליים, תופסים שלל, אמצעי לחימה של צה"ל וגם חטופים שהועברו לרצועת עזה. במקביל, ביהודה ושומרון, אבו מאזן, יו"ר הפת"ח ואש"ף, פרסם בשבעה באוקטובר הודעה המדגישה את זכותו של העם הפלשתיני להגן על עצמו מטרור המתנחלים וכוחות הביטחון. הוא הנחה 'לספק את כל הנדרש כדי לחזק את העמידה האיתנה והחוסן של בני עמנו נוכח הפשעים המבוצעים בידי כוחות הביטחון וכנופיות המתנחלים' וכו'".
מהאמור, מסביר דחוח הלוי, עולה כי "גם בהודעה הראשונית של אבו מאזן מטעם אש"ף והרשות הפלשתינית הוא לא יצא נגד המתקפה של השבעה באוקטובר. מדבריו ניתן להבין שהוא מוצא הצדקה למתקפה כהגנה של העם הפלשתיני על עצמו. הדבר בא לידי ביטוי בהודעות הפת"ח מאותו יום, שקראו להתעמת עם כוחות הביטחון והמתנחלים ברחבי יהודה ושומרון".
הוא מוסיף ומספר כי מסגרות של חללי אל־אקצה ביהודה ושומרון פרסמו באותו יום ובימים שלאחר מכן הודעות לציבור, ובהן קראו לצאת ולתקוף התנחלויות ולרצוח יהודים, בנוסח: "הרגו אותם, שחטו אותם ושרפו אותם".
המעורבות הפיזית של מחבלי פת"ח בטבח השבעה באוקטובר תועדה ועלתה, לדבריו, בחשבון הטוויטר שלו. הוא מוסיף כי "השאלה המרכזית היא האם אותן קבוצות, המכונות גדודי אל־אקצה, הופעלו על ידי הרשות הפלשתינית, על ידי פת"ח יו"ש או פת"ח עזה, ואיך מתנהל הקשר ביניהם - זו סוגיה מחקרית שדורשת העמקה".
בהיבט המחקרי, מוסיף דחוח הלוי, "בשנת 2007 פורסם הצו של אבו מאזן על פיזור כל המיליציות הצבאיות החמושות שבשליטת הרשות הפלשתינית, ודובר על שילוב פעילי גדודי אל־אקצה במנגנוני הביטחון. ב־2014 הודיעו גדודי חללי אל־אקצה שהם חוזרים לפעילות עצמאית כזרוע הצבאית של הפת"ח. לא מצאתי אמירה שמתנערת מהם ככאלה מצד אבו מאזן או אחרים. שאלת הזיקה הרשמית, העברת הכספים, הפקודות וכו' דורשת בירור עמוק יותר".
"שיטת הפעלת הטרור של אבו מאזן היא במתן אור ירוק לגורמים אחרים ותפיסת עמדה מרוחקת, כדי להפעיל לחץ על ישראל שתיסוג מיהודה ושומרון. אבו מאזן מעדיף את הזירות הבינלאומיות להפעלת הלחצים הללו. זה מזכיר את שיטותיו של ערפאת, אם כי בצורה מתוחכמת יותר. הם מגדירים זאת 'הפגנות בדרכי שלום', כאשר בתוך ההגדרה הזו נכללים גם פיגועי טרור".
עוד מוסיף דחוח הלוי ומפרט על התפקיד שייעד יחיא סינוואר לערביי יהודה ושומרון: "בראייתו של סינוואר, עזה לא הייתה הזירה המרכזית אלא הנפץ. הזירה המרכזית שאמורה הייתה להכריע את ישראל היא יהודה ושומרון. המטרה הייתה טבח שיבעיר את הזירה מעזה ליהודה ושומרון, ומשם לצפון, ובהשתתפות ערביי ישראל - עד להשמדת מדינת ישראל. סינוואר דיבר על מלחמת אחרית הימים שתהיה עשרות מונים חמורה יותר משומר החומות". לדבריו, השותפות בין כלל הזירות נוסחה בצורה ברורה על ידי סינוואר ובפקודות המלחמה של מוחמד דף.
בדבריו מצטט דחוח הלוי את הודעת גדודי חללי אל־אקצה ביום השבעה באוקטובר, שפורסמה לאחר הקריאה של מוחמד דף לצאת ולרצוח יהודים. מטעם חללי אל־אקצה פלשתין פורסמה הודעה מהירה הקוראת:
"הו האנשים היקרים בגדה המערבית, היו מוכנים, פיתחו באש לעברם, שירפו אותם ושחטו אותם, הוציאו את כלי הנשק שלכם. הנה הלוחמים יצאו מאדמת עזה הארורה ועברו מרחקים ארוכים, ואתם קרובים להרוג את היהודים בפנים הכבוש ובכל הגדה. שחטו אותם. זו הבטחת אללה לאחרית הימים".
ולבסוף הוא מתייחס לשאלה מדוע התוכנית המלאה של סינוואר ודף לא יצאה לפועל, ומדוע ערביי יהודה ושומרון לא השתתפו באירועים:
"המיתוס שלא הייתה פעילות טרור ביהודה ושומרון בשבעה באוקטובר הוא מיתוס שקרי. אני עצמי תיעדתי את הפעילות באותם ימים. היה טרור והייתה פעילות. הנוכחות הישראלית המאסיבית ביהודה ושומרון והתגובה המהירה מנעו את גלישת האירועים לאירועים רחבים יותר", הוא אומר ומעיר כי "הייתה גם החלטה של אבו מאזן שלא לערב את המנגנונים הפלשתיניים בצורה ישירה בעימות. זה היה מרכיב חשוב ביכולת של צה"ל להתמודד עם האיום".