טווח גבולות הגזרה של היכולת לשמוע דברים מורכבים לאחר 'סערה ציבורית' הינו מוגבל. אך גם לשתיקה בעת הזאת יש מחיר. לכן אניח כאן את דבריי וישפוט הקורא בנפש חפצה ובהקשבה כנה.
אם אתם חושבים שהדברים עלולים לגרום לכם לשנאה ומחלוקת, הניחו אותם בצד. אוהב אני כל יהודי ויהודי גם אם אני חלוק עליו בתפיסותיו. אנא, זכרו זאת לאורך קריאת הדברים.
דבריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, על הרב גרנות עוררו סערה תקשורתית גדולה. קטונתי, אבל איני מסכים עם דבריו של הרב יוסף אך גם איני מסכים עם הרב גרנות. ייבדלו שניהם לחיים ארוכים וטובים.
עוצמת סערה תמיד מתחוללת כאשר ההקשר הרחב מנותק מהאירוע הבודד, אמירות תקיפות מובלטות ובנוסף לכך יש כאלו שבמקום לכבות את אש המחלוקת, מלבים אותה.
המציאות כבר לימדה אותנו שוב ושוב שכאשר מתבצע משפט שדה תקשורתי, כדאי לקחת אוויר, לעצור ולשאול: האם שמענו את כל האמת? - “שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק”.
הדיון כבר מזמן חולל לצערנו.
הנה העובדות:
במשך שנה וחצי מנהל הרב גרנות מסע תקשורתי ותורני תקיף נגד רבני הציבור החרדי. במדינה דמוקרטית בה קיים חופש ביטוי, זו כמובן זכותו.
לאחרונה התראיין בערוץ 12 - ערוץ שאיש לא יחשוד באהדת יתר לחרדים - וקרא לחרדים להתגייס לצבא "כי כך התורה אומרת". והוסיף: "אצל הקב"ה אין שקרים, אי אפשר לזייף, חותמו של הקב"ה אמת, אתם יודעים את זה ואתם חייבים לפעול לפי האמת וכו".
אך האם תלמידי ישיבות חרדיות צופים בערוץ 12? האם ראיון בערוץ שכזה יוסיף אהבה ואחווה שלום ורעות? או שמא יסייע למי שנגד יהדות לחכך ידיו בהנאה מיוחדת?
האם כך מדברים עם העולם החרדי בכנות? או שמא עם כאלה המעוניינים לשמוע "רב אחר שמדבר נגד חרדים"?
בשורה של ראיונות, דיבר הרב גרנות בלשון מזלזלת על תלמידי חכמים, קרא להטיל סנקציות על מוסדות חרדיים, ואף הגדיר את החרדים “מוטציה חברתית”.
לו אמירה כזו הייתה נשמעת כלפי ציבור אחר - כל המדינה הייתה רועשת. אבל כשמדובר בחרדים, נראה שדמם הותר. לא אצדיק את דבריו החריפים של הרב הראשי- אך חשוב להבין שהם לא נולדו בחלל ריק.
היו כנים - היש ציבור יותר מבוזה ונלעג מהציבור החרדי? הרי רק חיצוניותם מפחידה ומאיימת עוד הרבה לפני התנהלותם. זהו ההקשר הלאומי הרחב. במשך חודשים ארוכים נשמעים דברי זלזול ודמוניזציה כלפי רבנים ואנשים יראי שמים שתפיסת עולמם קשה להבנה לציבור דתי לאומי ובמיוחד בעת מלחמה.
אלא שמעבר לשאלת הכבוד, יש כאן תופעה חמורה יותר: היעלמותה של הסולידריות, התהליכיות והסבלנות בחברה הישראלית כלפי הציבור החרדי.
במקום דיאלוג איטי, אחראי ומכבד - שבו מדברים, שומעים, ומבינים את מורכבותם של חיים תורניים - הולכים כיום על “הכול או כלום”: או שאתה מתגייס, או שאתה אויב המדינה. זוהי לא דרכה של תורה ולא דרכה של חברה חפצת חיים.
בו בזמן, אותם קולות הקוראים לגייס בכוח את החרדים שתקו ושותקים לנוכח תופעת הסרבנות הגוברת במחנות אחרים. שגם בהם אגב, אין צורך לטפל בכוח ובסנקציות דרקוניות.
כאשר חיילים ומילואימניקים מסרבים לשרת במחאה פוליטית - כמעט ואין גינוי, אין מאמרים חריפים, ואין תוכניות בערוץ 12. מדוע כלפי החרדים מאבדים סבלנות ומבקשים להעניש, ואילו כלפי סרבנות שיש האומרים שהביאה עלינו את האסון - מגלים הבנה?
וכי מישהו היה חושב לדבר מעל ראשם של 'אחים לנשק' למשל במאה שערים? הם הרי לא נמצאים שם. מה התועלת בהשמעת דברים בבמה כה לא רלוונטית? הבעיה המרכזית הינה פגיעה אנושה בשפה המקדמת כבוד ואחווה בתוך עם ישראל.
כאשר מגזר אחד מרשה לעצמו לדבר בבוז על מגזר אחר בשם “תיקון”, “פתיחות” או “שוויון בנטל”, נוצר קרע שלא ירפאו אותו נאומים ותקציבים. ומי שנושא באחריות ציבורית חייב לשאול את עצמו: לאן כל זה מוביל?
הרב גרנות איננו מדבר עם ראשי הציבור החרדי, אלא על הציבור החרדי - מעל גלי האתר, מול מצלמות התקשורת, באולפנים הצמאים לשמוע רב אחד מדבר נגד רב אחר.
לא הייתי מעלה זאת אך הדברים פוצעים את ליבי שוב ושוב. ראו את דבריי כיוצאים מלב מדמם של אבא לבן חסיד קרלין ששירת בצה"ל ולבן קצין בצה"ל, אורי מרדכי הי"ד. את השיח המורכב חייבים לנהל אחרת.
לאור זאת ההתכנסות והגבהת החומות של הציבור החרדי טבעית. כל אחד מאיתנו היה פועל כך ביחס לציפור נפשו. תנועה איטית אמנם אך שיטתית של גיוס חרדים לצה"ל נבלמה לצערנו על ידי פעולות אגרסיביות - לא משקים תינוק בן יומו על ידי זרנוק של מכבי אש.
באופן הזה הקרע ילך ויעמיק והסכנה האמיתית אינה של “אי שוויון”, אלא של כאוס ואיבה בין אחים. השלום לא יבוא מהאשמות הדדיות ולא מהתנשאות של מגזר על מגזר.
גם אם הנטל כבד והעול מכביד. האמינו לי, לאבד בן אהוב זהו נטל גדול יותר בלשון המעטה, אך דרושה אחריות לאומית. השלום יבוא רק כשנשיב את הכבוד לתורה, לרבנים, ולעם ישראל כולו - על כל גווניו, מתוך סבלנות, הקשבה, והבנה שכולנו שייכים לאותו גוף חי, לאותה נשמה אחת של עם ישראל. סוללים דרך.