16 שנים מלאו לפטירתו של הרב יוסף כהן זצ"ל, רב בית הכנסת ''ע"ש חללי צה"ל יוצאי אירן'', צדיק נסתר ומקובל גדול, שוויתר על משרה רבנית והתפרנס מניקוי רחובות שדרות תוך שינון תורה וזוהר, בענווה נדירה ובקדושה ייחודית.
"מרוב צדקותו של רבי יוסף כהן, שכשהוא בא לארץ ישראל הוא אמר: זה מצווה בשבילי לטאטא את הרחובות של ארץ ישראל וירושלים, ולכן בזה הוא עבד בעיריית שדרות", מספרת קרובת משפחתו שמחה כהן.
תוך כדי טאטוא הרחובות היה משנן דברי תורה ופסוקים. "רבי יוסף היה חסיד במלוא מובן המילה, ענווה וגדולה במקום אחד. ניקה בדבקות את האספלט ורגבי אדמתה של ארץ ישראל תוך כדי שינון ולימוד. ממש כמו בסיפורי קרליבך על חסיד פיאסצנה שניקה את רחובות ת"א. ניכר שעבודת ה' שלו הייתה סוד גדול מלא פשטות הוד והדר", מספר הרב חנניה אביטן, רב המושב טפחות בגליל.
הרב ישי בר חן, לשעבר רב אזורי של צפון רצועת חבל עזה, ובנו של המרא דאתרא של שדרות הרב דוד בר חן זצ"ל, מספר כי אביו הציע לרבי יוסף כהן משרה ברבנות שדרות, אך רבי יוסף סירב מכל וכל.
"בגיל 14 שהלכתי עם מו"ר אבי זצ"ל לתפילת שחרית בנץ, היינו רואים כל פעם את רבי יוסף כהן מטאטא את הרחובות, ואבי היה אומר בערבית: חבל, למה, למה? למה הוא יצטרך לטאטא את הרחובות. ושאלתי את אבי באחד הפעמים: אבא, איך הוא מטאטא רחובות? הרי הוא תלמיד חכם ורב בית הכנסת", פותח הרב בר חן את סיפורו המכונן.
"אבי ענה שהוא היה עם רבי יוסף כהן במרוקו, וכשבא לשדרות אמר לו: 'בוא תכנס אתנו לרבנות בשדרות, תעבוד איתנו ביחד, בשביל מה אתה עובד בעבודה שלא מתאימה לך?' אך הוא לא רצה לשמוע בשום אופן ורצה להמשיך להתפרנס ממה שמתפרנס. לא רצה להתפרנס מזה שהוא תלמיד חכם וירא שמיים. יהודי שלא נהנה מכתרה של תורה מכאן ומכאן".
הרב יוסף כהן ז"ל סיפר עובדה שהיה עד לה במחיצתו של האדמו"ר הבבא סאלי זיע"א בעת שביקר בכפר "תאורירת": הבבא סאלי הגיע בשעת בוקר מוקדמת למקום וביקש מהרב יוסף כהן ללוותו לטבול בנהר קודם תפילת שחרית. הימים היו ימי חורף קרים וגשומים ואף שלגים היו יורדים באזור. לשמע בקשה זו התחנן המנוח לבבא סאלי זיע''א כי יתיר לו שלא לעשות זאת, בחששו מסכנת הקור העז של מימי הנהר. אך הבבא סאלי סימן לו בידו תרד עימי "אל תדאג יא בני" אמר. וראה זה פלא משהכניסו את רגליהם למים, המים היו חמים.
רבי יוסף כהן היה חלק מחבורת הזוהר, חבורה בעיר שדרות שהייתה לשם דבר. קבוצת אנשים צדיקים תמימי דרך שהיו מתאספים יחד כדי לקרוא זוהר בימי שלישי ומוצאי שבתות או בכל הזדמנות מיוחדת כמו חנוכת בית וברית יצחק כנהוג בקהילות יוצאי מרוקו. מבין בני החבורה, כולם זצוק"ל, ניתן למנות את רבי יעקב עמר, רבי מרדכי אביטן ורבי יוסף כהן.
אחד מבני החבורה, הרב שטרית שמו, היה מחזיק מזוודה ובה ספרי זוהר עטופים, ומגיע עמה יממה קודם לאותו הבית המיועד ומניחה על השולחן, אליו יגיעו למחרת בני החבורה. חרף המצב הכלכלי הירוד בשנות השישים בשדרות, אנשים עמדו בתור כדי לארח, תוך מאמץ עילאי לפתוח את הכיס ואת הבית לבני החבורה הקדושה. "בחיל וברעדה היו בני החבורה פותחים ואומרים 'בר יוחאי', ובסיומו קוראים זוהר. יש ערך גדול ביהדות מרוקו בקריאת זוהר גם מבלי להבין, למרות שלפעמים אבא שלי היה גם מסביר קטעים בזוהר", מספר בנו ד"ר אהרל'ה כהן. "בסיום הקריאה עשו בני החבורה סעודה עם פיצוחים ומזונות, ולפעמים עם דג".
בני ביתו של רבי יוסף כהן, לא הבינו בחייו עד כמה היה בקיא וגדול בקבלה. "ידעתי שאבא שלי לומד זוהר אבל לא ידעתי עד כמה לעומק. אף פעם לא היה אומר לי: בוא תלמד איתי זוהר, ולמען האמת, לא היה לי משיכה, אך כשהתחילה לי המשיכה ללימודי קבלה, אבא קיבל ה' ירחם את המחלה", מספר בנו הרב ציון כהן, רב העיר אור יהודה. "תלמידיו מספרים שהיו פעמים שהיה מעט נרדם בחבורת הזוהר, לפחות כך היא נראה, אך כאשר אחד מבין המשתתפים בזוהר דילג מילה או היה טועה, רבי יוסף היה מיד מתקנו ומעמידו על טעותו. היינו שלמרות שהיה נראה ישן, כולו היה ערני ומרוכז במילות הזוהר".
ההתעמקות בקבלה הייתה הרבה מעבר לחבורה זו, והתבטאה בין השאר בחברותא ייחודית עם המקובל רבי מרדכי אביטן זצ"ל שהיה ידוע שמרבה ללמוד זוהר וקבלה ואף עסק בקבלה מעשית.
"אבא שלי היה יושב איתו בלילות בשעות מאוחרות ועוסקים בקבלה ובעולם רוחני סמוי מן העין. כשהיינו שואלים אותו לפשר הלימוד, היה עונה:"משם לא מוציאים שום דבר", מספר בנו ד"ר אהרל'ה. "הבנות של רבי מרדכי סיפרו לי והם מוכנות להשבע על כך שהיה פעם שאבא שלי התמוטט במהלך הלימוד ורבי מרדכי אחז לו ביד, קרא את השם המפורש, אחר כך אבא התעורר, ורבי מרדכי הרים אותו. חיו בעולם משלהם, עולם של אנשים תמימים וצדיקים שכבר הלכו לעולמם".
בחתונת נתנאל יוסף דדון עם רעייתו, השתתף דודו הרב ציון כהן, רב העיר אור יהודה. עורך החופה וקידושין היה רבי יורם אברגיל ורבי ציון כהן עבר על הכתובה. "כשנכנס רבי ציון למקום, שאל אותנו רבי יורם אברגיל: מה רבי ציון עושה כאן? אמרנו לו שהוא דוד החתן. "דוד החתן?" שאל רבי יורם, "החתן הוא נכד של רבי יוסף כהן?", מיד סיפרנו לרב שלחתן קוראים נתנאל יוסף על שם הרב יוסף", מספר הרב ד"ר אמיר זוזוט.
הרב אברגיל התחיל להפליג בשבחים אודות רבי יוסף כהן ואמר לנוכחים כי אין להם מושג מי הוא רבי יוסף. "רבי יורם אברגיל סיפר לנו: "כשלמדתי בקבלה בתחילת דרכי מי שלימד אותי את היסודות בקבלה והיה לי מורה דרך, היה רבי יוסף כהן. כל פעם שהיה לי קושיה בתורת הנסתר, רבי יוסף היה מיישב לי במקום, הייתי נוסע אליו לשדרות והיה מלמד אותי". "מרוב שלא ידעתי על כך, הקשתי על הרב: אתה בטוח שאנחנו מדברים על אותו אחד?", ממשיך הרב זוזוט. "לא פיקפקנו בגדולה, ידענו שלמד את תורת הנסתר עם רבי מרדכי אביטן שכתב כמה ספרים והיה תלמיד חכם עצום, מגדולי תלמידי חכמים במרוקו ובשדרות, אבל לא ידענו שיש קשר ביניהם. רבי יורם כדי להוכיח לנו סיפר בדיוק היכן היה גר ולהיכן בדיוק היה מגיע אליו כדי לשבת וללמוד עמו".
לפני כעשרים שנה ויותר היה משתתף הרב יוסף כהן ז"ל בנסיעותיו הקבועות של המקובל הרב ברוך חורי זצ"ל, בעל התהילים המחולק, מנתיבות למירון מידי ערב ראש חודש. בנסיעה זו היו יוצאים קבוצה של אנשים יראים ושלמים מנתיבות ושדרות והמנוח היה נמנה עימהם. המשתתפים היו אומרים 'תיקון כרת' ולימוד זוהר ולאחר תפילת נץ החמה בציון הרשב''י זיע''א היו חוזרים לביתם.