בספרו 'כסף של אחרים' מפריך החוקר ד"ר הלל גרשוני כמה וכמה מיתוסים כלכליים וסביבתיים. אחד מהם הוא הבהלה מכניסת הבינה המלאכותית לעולם התעסוקה, מה שלכאורה צפוי להביא לפיטורים המוניים בכל רחבי העולם, כך לפחות לפי חזונם של לא מעט עתידנים. בראיון לערוץ 7 הוא מסביר מדוע הוא דווקא די רגוע.
ד"ר גרשוני מזכיר כי בהלה מהסוג הזה מלווה אותנו אחת לעשרים שנה ובכל פעם בתואנה אחרת, פעם אלו הרובוטים וקודם לכן המכונות התעשייתיות הגדולות שיביאו לפיטורין המוניים, וקודם לכן מכונות קטנות יותר, אך "פעם אחר פעם זה מתברר כלא נכון או נכון בצורה לא נכונה", הוא אומר ומסביר:
"ברור ששינוי טכנולוגי משנה את השוק. אם מייצרים מכונות כתיבה והגיע המחשב, רוב הסיכויים הם שלא תישאר בעבודה שלך. מוכרי הקרח התחילו להיות מובטלים כשהגיעו המקררים החשמליים. מי שמייצר פילם למצלמות מגלה שהיום מצלמות כאלה קיימות רק במקומות נידחים ויש מצלמות דיגיטאליות. אלא שמה שקורה הוא שהטכנולוגיה החדשה גורמת למקומות עבודה מסוימים להיות מיותרים ובמקביל פותחת מקומות עבודה חלופיים".
דוגמא לכך הוא מציג מהבינה מלאכותית. "יכול להיות שעכשיו חלק מהמתכנתים הזוטרים יהיו מיותרים, אבל אחרים שלא היו יכולים להשתמש בבינה מלאכותית ישתמשו בה כדי לשדרג את מעמדם. כך קרה גם כשהתחיל פס היצור ההמוני של המכוניות על ידי 'פורד'. התגלה שאדם פשוט וחסר כישורים יכול לבנות מכונית בכלים שהוא קיבל וכך הוא לא צריך להיות אומן שיודע איפה לשים כל בורג".
"אמנם אנחנו יכולים לשלול כלים מסוימים מאנשים מסוימים ויש אנשים שנמצאים במצוקה כי הם לא מצליחים למצוא עבודה בשוק התכנות כי הבינה המלאכותית נוגסת להם בעבודה, אבל מצד שני אחרים יכולים למצוא עבודה. הבהלה שעומדים לקחת לנו את העבודה וכולנו נגווע ברעב אין לה באמת שחר".
עוד מוסיף ד"ר גרשוני ואומר כי אין מה לחשוש גם ממציאות אוטופית שבה כלל העבודה תתייתר. "גם אם נניח שתהיה בינה מלאכותית שבעוד חמישים שנה תייתר את כל העבודה שלנו, היא תייצר את האוכל, את הבתים, המחשבים והטיסות לחלל, גם אם זה יקרה, האם המשמעות היא שמעכשיו נהיה עניים מרודים ולא תהיה לנו עבודה? לא. מה שיקרה אולי הוא שנהיה קרובים למצב של גן עדן שבו לא צריך היה לעבוד אלא רק לקטוף מהעץ את הפרי הנכון ולא את הפרי הלא נכון".
"מדובר בעתיד היפותטי מאוד רחוק, אבל גם אם הבינה המלאכותית תגנוב לנו הרבה עבודה זה לא רע. זה טוב. הבעיה היחידה שאנשים מעלים היא הצורך במשמעות, וזה מחזיר אותנו לשאלת החיים בגן עדן אם הם טובים או לא, האם קבלת הכול בחינם זה טוב או לא, זו שאלה פילוסופית שנכון לדון עליה. בזכות המיכון יש לנו הרבה יותר פנאי, ואותו אפשר לנצל לדברים מטופשים או לדברים מועילים. זה כבר תלוי בנו אבל לא ניתן להגדיר זאת כדבר רע".
גרשוני מציין את קביעת הכלכלנים וההיסטוריונים אודות התקדמות השוק אך ורק על ידי הרס הישן ויצירת החדש. "במצב כזה יש מפסידים ויש מנצחים, יש מי שנפגע. אנשים מבוגרים שלמדו לייצר מכונות כתיבה המחשב מייתר אותם. צריך להכיר בעובדה שדברים כאלה אכן קורים ואין דרך למנוע את זה. מצד שני, אמנם בראייה פרטית יכול אדם מבוגר להיות עני, אבל בראייה הכוללת המבוגרים הם מנוסים ובעלי אמצעים הרבה יותר מהצעירים שעדיין לא צברו נכסים וכשרונות, וטלטלות בשוק בעקבות מיכון, טכנולוגיה או בינה מלאכותית או יבוא, פוגעות דווקא בצעירים שיכולים להסתגל במהירות לעולם החדש".
על התחזיות המבהילות של מומחי העתידנות, אומר ד"ר גרשוני כי אכן "יש נטייה לאנשים להבהיל. זה מוכר. אנשים אוהבים להיבהל וזה מוכר עיתונים וספרים, אבל עד כה לא ראינו שטלטלות כאלה פגעו באדם בממד הרחב. התקדמות היא ברכה".
עם זאת הוא מזכיר כי חשש אחר מהבינה המלאכותית ראוי לדיון וזהו החשש משימוש בה לצורכי לחימה או לרגע בו בלחיצת כפתור בטעות או במכוון ניעלם כולנו... "אלו דברים היפותטיים שאני ברמה האישית לא מהמוטרדים מהם, אם כי יש אחרים שמוטרדים. אלו דמיונות לגבי עתיד רחוק שאף אחד לא באמת יכול לדעת מה יקרה בו".