משרד הבריאות יוצא לדרך עם השלב האחרון בתכנית הלאומית להכשרת רופאים, שנועדה להתמודד עם המחסור בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות.
במסגרת זו תוגדל הכשרת הסטודנטים לרפואה בישראל ותבוצע הסדרה רחבה של שדות קליניים - המרחבים בהם מתבצעת ההכשרה המעשית של הסטודנטים.
המהלך נועד לשים את הסטודנט, הרופא המלמד והמטופל במרכז. העיקרון המנחה: הרחבת ההכשרה בארץ היא הפתרון האיכותי ביותר, גם אם המורכב ביותר.
כיום לומדים בישראל כ-1,400 סטודנטים לרפואה, והיעד הוא 1,700 סטודנטים חדשים מדי שנה כבר ב-2027 - יותר מכפול בהשוואה ל-800 סטודנטים בתחילת התהליך.
לצורך כך הושקה אסטרטגיה רב שנתית הכוללת השקעה בתשתיות, תמרוץ מחלקות קליניות, חיזוק החינוך הרפואי והדרכת הטיוטורים.
המודל החדש כולל שבעה מרכיבים מרכזיים: ניהול כלכלי אחיד לתשלום עבור שדות קליניים, קביעת אמות מידה להכשרה, ניהול מרכזי של שיבוץ הסטודנטים, הגברת ההכשרה בקהילה, בחינת הכשרה בשעות אחר הצהריים, הקמת רשויות הוראה בבתי חולים, ותמרוץ מוסדות ההכשרה לעמידה ביעדים.
לדברי משרד הבריאות, "השדות הקליניים הם משאב לאומי. ניהול לאומי יבטיח חלוקה יעילה, הוגנת ומיטבית של השדות לצורך הכשרת הדור הבא של הרופאים".
המודל צפוי לטפל גם בפערי האיכות שנוצרו בעקבות עלייה חדה במספר הרופאים המוכשרים מחוץ לישראל. כ-59% מהרופאים החדשים כיום הם בוגרי מוסדות זרים - שיעור הגבוה במדינות ה-OECD - וחלק מהמוסדות אינם עומדים בסטנדרטים המקובלים בישראל.
מהלך הרפורמה כולל תגמול של מאות מיליוני שקלים לבתי החולים ולפקולטות שיעמדו ביעדים, הקמת תשתיות חדשות והרחבת ההכשרה בפריפריה. כמו כן, נקבעה חובת הוראה בבתי החולים ל-36 שבועות בשנה, שתתרחב ל-40 שבועות החל מ־2029.