אנו מתבשרים כי וועדת החוץ והביטחון בראשות חה"כ בועז ביסמוט קרובה לנוסח סופי של חוק הגיוס. הספקנים כבר ממהרים להכתיר אותו כ"חוק השתמטות", מארגונים חברתיים עונתיים אין לי יותר מדי ציפיות, אך מאנשי הציונות הדתית שנופלים קורבן למניפולציה - דווקא כן.
המתגייס הדתי-לאומי בוודאי אינו נחות ברמה הרוחנית מהמתגייס החרדי, אך בניגוד אליו, סף ההקרבה שלו גבוה יותר; הוא מוכן לחרף את נפשו למען עם ישראל - פעמיים: הן לסכן את חייו בקרב והן לסכן את אורח חייו האמוניים. זהו מבחן עצום עבור החייל הדתי שנאלץ להילחם, בין היתר, לפעול על פי ערכיו הדתיים מבלי לזכות להגנה מערכתית ב"תנאים מיוחדים" כמו שזוכה לך החרדי שמתגייס לחטיבת "חשמונאים".
המלש"ב החרדי לא מגיע לבקו"ם עם אותו חוסן רוחני ונפשי שמגיע המתיישב מעלי. חרדים, כשמם כן הם: חרדים. חרדים מהשפעות זרות; משינויים; מפגיעה בצביון החיים. לא בכדי הם חיים בקהילות סגורות ונמנעים מלהכניס לביתם טלויזיה ואינטרנט לרוב. לכן, כדי לגרום לחרדים להתגייס, צריך לשכנע את הקהילה החרדית שהצבא אינו מעוניין לחלן או לשנות את המתגייס החרדי, ולשם כך צריך אמון במערכת. ופה הבעיה.
למרבה הצער, צה"ל מודל 2025 הוא כר פורה לאג'נדות פוליטיות. ניקח את יחידת יוהל"מ - יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. זהו צינור להטמעת ערכים פרוגרסיביים בצבא ואלו הרוחות שנושבות במסדרונות המטכ"ל ומכתיבות את מדיניות הבטחון של ישראל.
אם שילוב נשים בתפקידי לוחמה הוא ערך עליון לפי מטכ"ל צה"ל, איך זה מתיישב עם "הדרת הנשים" שתתרחש כפועל יוצא מגיוס חרדים רחב? הרי כבר היום, צה"ל מתקשה להיענות לבקשת לוחמים דתיים בעניין שירת נשים, עשרות מקרים של שינה משותפת באותו חלל ועוד. כצעד בונה אמון, על צה"ל לתקן את פקודת השירות המשותף, כך שתשקף את התחייבותו של צה"ל לכבד את אורחות חייהם של המתגייסים החרדים.
אגב, האם על משתמט חילוני או ערבי - גם יוציאו צו איסור יציאה מן הארץ? או מגבלה על הוצאת רשיון נהיגה? או שאלו עונשים שמיועדים רק לחרדים? כמו כן, כלל לא ברור כיצד סוגיית הערבים לא נדונה בד בבד עם סוגיית החרדים. שיוויון בנטל אמרו לנו, לא? המהלך כולו מוכתם בסנטימנט של נקמה פוליטית ושנאת חינם לציבור מאוד מאוד מסוים ונעדר שיח ענייני. הנושא נחטף פוליטית מהרגע הראשון שהונח על שולחן בג"ץ אי אז בסוף שנות ה-90.
הנימוק העיקרי לגיוס חרדים הוא החובה האזרחית לנשיאה בנטל כפי שראינו ביתר שאת במלחמה בעזה את המילואימניקים שנאנקים במאות ימי המילואים. עם זאת, כמי שהייתה לוחמת בשירותה הצבאי, אני מטילה ספק רב בגיוס לקרבי מתוך כפייה - לקרבי באים באהבה או לא באים בכלל. הדיון מתעלם לחלוטין מהיסוד הנפשי שבגיוס לתפקיד לוחמה - ומהו לוחם בלי הרוח שממלאת אותו? כדי להגיע לרמת המוטיבציה המינימלית הנדרשת ממתגייס קרבי, צריך להתחיל לחנך לכך מגיל ינקות. ולכן יותר ממאמצי הגיוס בפועל, חשובים מאמצי ההסברה בקרב החברה החרדית. למעשה, טבח שמיני עצרת כבר עשה את מרבית העבודה בהפלת האסימון. זו הסיבה שראינו שינוי מגמה חיובי משמעותי בשנתיים האחרונות - עם אחוזי גיוס חרדים גבוהים יותר מאי פעם - וזה קרה ללא איומים ובלי חוק.
את המומנטום הזה, צריך לנצל כדי לחדור לעומק הלגיטימציה החרדית, מבלי חלילה לפגוע בה. להראות שניתן לקיים ערבות הדדית בגיוס צבאי כחלק מה- DNA החרדי - ישראלי. צריך רק לפקוח עיניים ולראות - השינוי הטקטקוני ברחוב החרדי כבר מתרחש מתחת לפני השטח. כל שנדרש מהמחוקק כרגע הוא - להשתדל לא להרוס.
לנהוג בתבונה וברגישות. לכן ברור מדוע ינצלו גורמי שמאל המעוניינים בהפלת הממשלה ובערעור המרקם החברתי העדין את תפוח האדמה הלוהט הזה ויעשו בו שמות. כל האמצעים כשרים כדי להפיל את ממשלת הימין, גם פגיעה במזיד במהפכה החברתית אולי המשמעותית ביותר שהייתה כאן מאז קום המדינה.
הפוטנציאל הוא עצום, אך צריך להודות באמת: התגייסות המונית של חרדים ככל הנראה תהפוך את הצבא, לארגון בעל אופי חרדי. מצד שני, עומק הרקבון הממסדי הקיים בצבא, שמימדיו האדירים רק הולכים ונחשפים לאחר אסון ה-7/10, ממילא מחייב שינויים דרסטיים. אולי דווקא הפיכתו של צה"ל לצבא ה' יתקן את המקולקל. אולי, הפעם דווקא מהחרדים תבוא הישועה.
הכותבת היא משנה לראש מועצת זכרון יעקב, לוחמת אב"כ, סמל (במיל') בחיל ההנדסה הקרבית, גוויסה במחזור הרביעי של גיוס נשים ליחידות קרביות