אנחנו ברצינות גמורה מגלגלים עיניים נוכח הפרת ההסכם מצד חמאס. ממשיכים לתהות מאיפה לעזאזל יש להם אומץ לביים מציאת גופות ולהתגרות ככה מול ארה"ב. ובעיקר עדיין לא מבינים שזה גדול מהם. כמעט ולא נתון לבחירה מבחינתם.
הרי לא תהיה דרך לברוח מההכרעה המדינית הפשוטה והמתבקשת מזה עשרים וחמש שנים. נמשיך ונסתובב ונפנה את הגב. נעצום עיניים. נחתום עוד הסכם מגוחך. נמצא לנו עוד איזו כנופיית אבו-שבאב תורנית שאולי תוריד מאיתנו את האחריות. אבל זה לא ייגמר עד שלא ניקח אחריות מלאה.
זאת לא שאלה של האם אלא מתי עזה תהיה יהודית. או נכון יותר לניסוח - שאלה של עוד כמה דברים נעביר את עצמנו עד שניקח אחריות.
זה נכון שערבים באופן כללי הם לא אומה רחמנית במיוחד ובכל זאת כיצד הגיעו תושבי עזה לשפל כל כך נמוך של התנהגות מפלצתית כזאת? אז לא נעים לומר את זה אבל יש חלק משמעותי בתהליך שעבר על האנשים הרעים האלה שנרצה או לא שייך גם לנו. כי כשפוגשים רוע ולא מגיבים לו באופן הנכון ומוותרים ונסוגים, הרוע הזה גדל. זאת לא רק מכניקה של ספרי עצות טובות לחיים, זאת תגובת עומק של עולם שיש לו תפקידים. הרוע זה לא איזה ייצור מנותק - יש לו תפקיד: להזכיר לצמיחה ולטוב שהם צריכים לקום. ואם זה לא עובד לו, הוא צומח בעצמו ונהיה למפלצת. בהתחלה סתם מפלצת קטנה, ואחר כך למפלצת גדולה. ואז גם אכזרית ומטורפת במיוחד. כולל מעשים שפלים שהיא עצמה לא ידעה שיש בתוכה.
העובדה שישראל אמורה לקחת אחריות וליישב את עזה היא כאמור לא נתונה לרצונו של ראש ממשלה כזה או אחר, וגם לא של נשיא ארה"ב כזה או אחר. זאת עובדה כתובה שסופה להתקיים בדיוק כמו שכל כך הרבה תסריטים אלוקיים התקיימו.
ההתחמקות שלנו מעזה היא לא סתם ריפיון ידיים, היא חמורה הרבה יותר כי היא גורמת למפלצת של תושבי עזה לגדול עוד ועוד.
אנחנו משוכנעים שאם רק נגדע את ידיה וראשה היא תעצור. אבל חמאס הוא רק כינוי כולל לכוח של רוע שיושב ברצועת עזה שלא מסוגל לעצור עד שהוא לא יבצע את התפקיד שלו. זה גדול ממנו וגדול מכל היגיון תועלתני. התפקיד שלו זה לא להשמיד את מדינת ישראל אלא הפוך בדיוק - לגרום לישראל לקחת אחריות על חבל עזה. הוא (או כל שם אחר שיבוא במקומו) לא יעצור עד שישראל לא רק תבלום את הרוע אלא גם תצמיח במקומו טוב.
תודעת הקמעא קמעא והשלבים במקרה הנוכחי לא רלוונטית כי המבט לאחור מזכיר לנו שאנחנו באיחור שאנחנו יצרנו. אין שום שלבים שחייבים לעבור כדי לדרוש התיישבות יהודית בעזה.
התודעה הזאת משנה תמונה פוליטית. ככל שההנהגה הישראלית תגיע לזירה הציבורית בתודעה הזאת, תדבר בשפה הזאת, התמונה תיראה אחרת. כל השחקנים יגיבו לה אחרת.
על חורבות עזה צריכה לקום התיישבות יהודית פורחת. לקיחת אחריות ישראלית על חבל עזה היא חובה מוסרית ממדרגה ראשונה.