שליח חב"ד בעיר חרסון שבאוקראינה, הרב יוסף יצחק וולף, פועל בשנים האחרונות תחת אש בשל המלחמה המתמשכת - ובחודשים האחרונים חווה שרשרת של ניסים, האחרון שבהם בסוף השבוע שעבר.
בראיון לערוץ 7 הוא מספר כיצד טיל רוסי חדר את גג בית הכנסת וגרם להרס אדיר. "מה שקרה לנו זה פשוט נס ברמה הכי בסיסית", אומר הרב וולף. "הטיל חדר מהגג, הרס את אולם התפילה ואת המשרדים בקומה הראשונה של הבניין. בניסי ניסים איש לא נפגע".
הסיבה היחידה שהאירוע לא הסתיים באסון כבד היא העיתוי המדויק של הפגיעה. "זה כבר היה בשעה די מאוחרת, שהקהל כבר לא מגיע, משום שזו שעה קרובה לעוצר ומסוכן מאוד להסתובב בה בחוץ".
עבור הרב וולף, זו אינה הפעם הראשונה שהוא חווה את ההשגחה העליונה באופן כה מוחשי. לפני מספר חודשים, הוא ומשפחתו ניצלו בנס גלוי לאחר שכטב"ם מתאבד פגע ברכבם. "ראיתי את הסרטון של האירוע עשרות פעמים. כביכול אי אפשר היה להתחמק מהדבר הזה והצלחנו לצאת בחיים".
הוא מזכיר כי החיים בחרסון הפכו לאתגר מתמיד וניהול חיי הקהילה דורש יצירתיות ותעצומות נפש. האתגר הגדול ביותר הוא העוצר הלילי, ההופך את התפילות בבית הכנסת לבלתי אפשריות. "אי אפשר להביא אנשים לבית הכנסת בערב ואי אפשר בלי תפילות לאורך כל החגים".
לקראת חגי תשרי האחרונים מצא הרב וולף פתרון יצירתי. "מול הבית שלי יש בית מלון. השכרנו אותו ואז אנשים יכול לעשות שם את החג ולבוא להתפלל אצלנו. שינו בבית את המניינים בתפילות בכל החגים".
גם התפילות המתקיימות ביום בבית הכנסת הן מבחן אמונה יומיומי. העיר חרסון יושבת על הגדה הימנית של נהר הדנייפר, וההפגזות מגיעות מהגדה השמאלית, מרחק קצרצר. המציאות הזו מייצרת שגרת חירום ללא כל הגנה. "אתה שומע כל הזמן את הבומים הקרבה היא כל כך גדולה. שומעים את הבום של היציאה ואחרי שלוש שניות יש נפילה. אין אצלנו שום אזעקות או התרעות", מתאר הרב וולף.
אך הנס הגדול ביותר בחרסון, לדברי הרב וולף, אינו רק הפיזי אלא הרוחני. המלחמה, שפגעה בעיר וגרמה לתושבים רבים לעזוב, הציתה ניצוץ יהודי חזק דווקא בקרב אלו שנשארו. "אני יכול להגיד שהרוב המוחלט של המניין היום שמגיע מורכב מאנשים שלפני המלחמה כלל לא היו מגיעים לבית הכנסת. כנגד כל הסיכויים יש לנו מניין שחרית יומי.".
המלחמה שינתה לחלוטין את אופי השליחות. מפעל החינוך המפואר של הקהילה, שהיה העיסוק המרכזי לפני המלחמה, נדם לחלוטין. "עד המלחמה התעסקנו בנקודה העיקרית שהשקענו בה - החינוך. היום כל מוסדות החינוך עובדים רק אונליין. אי אפשר להפעיל בית ספר כי מדובר בסכנה לתלמידים".
כעת, כל המשאבים מופנים להישרדות בסיסית. "מתעסקים היום בעיקר בהצלה אמיתית של אנשים. דואגים לאוכל, לתרופות וגם לסיוע מוראלי. אנחנו מתפללים שהדבר הזה ייגמר ושנחזור לחיים נורמליים ולשגרה אמיתית".