כ-150 אלף ישראלים גדשו הערב (מוצ"ש) את רחוב אבן גבירול בתל אביב, בעצרת המרכזית לציון 30 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
לדברי ארגון "חוזרים לכיכר" שהפיק את האירוע, היו שני מטרות לאירוע: "זיכרון הרצח שביקש לעצור את תהליך השלום, והמחאה על רקע מחדל ה-7 באוקטובר והקרע הפנימי בחברה הישראלית, ובדרישה להחזרת החללים החטופים".
גדי מוזס, חבר קיבוץ ניר עוז ששרד 482 ימים בשבי החמאס נשא דברים בעצרת.
מוזס הזכיר את ההתנהלות של רבין בתקופת חטיפת נחשון וקסמן ואמר: "לאחר נסיון החילוץ הכושל של נחשון וקסמן יצחק רבין נעמד מול המצלמות ואמר: 'אני נושא באחריות'. הוא היה איש ישר ומנהיג אמיץ ואני יודע, שאם יצחק רבין היה היום ראש הממשלה, איש לא היה נשאר מאחור! הוא לא היה מוותר עלינו, על השבויים, במשך שנתיים!".
מוזס, שחווה מקרוב את זוועות החמאס, המשיך ואמר: "אני אומר לכולנו היום: אם אין ברירה, אם חרב חדה מונחת על צווארנו, אם אין שיעור לסכנה לקיומנו כפי שהיה בשבעה באוקטובר, אם הכל מונח על כף המאזניים - אין ברירה, הולכים לקרב, הולכים לאובדן החיים".
"אבל אני אומר", הוא המשיך, "טוב לחיות בעד ארצנו! אין המוות והשכול בבחינת גזירת גורל ולא גזירה משמים".
"אפשר גם אחרת", אמר מוזס, "אפשר לפחות לנסות להשיג הסדר עם הפלסטינאים, עם סוריה ועם לבנון. טוב לחיות בעד ארצנו ועלינו לא לחסוך בשום מאמץ כדי שילדנו ונכדינו לא ידעו מלחמה. באנו היום לתל אביב לתת כבוד לנופלים, לזכור ולהזכיר".
"אם יש צורך וחובה - נילחם", קבע שורד השבי והבהיר: "אבל כולם! ולא רק הפראיירים! אם אפשר להימנע מהמלחמה - נילחם על השלום!".
"עם כל הצער, הכאב והקושי", סיים מוזס ואמר, "עלינו לקוות ולהאמין בהסדר מדיני כולל שיביא לתרופה ומזור לכאבי העם. ואם אני, גדי מוזס, אחרי 482 ימי שבי קשים ואחרי הכאב, האובדן והשכול, יכול לעמוד כאן ולומר בקול רם את הדברים האלה, אז כולנו יכולים! אני מוכרח לשדר תקווה זו ואמונה זו. עלינו לשכנע את העם שהבחירה בשלום היא הבחירה בעתיד ילדינו ובתקומת העם".