באחרונה אירע אירוע ברית מילה נוסף שהסתיים בפגיעה קשה בתינוק. עורכת הדין ורד כהן שמשרדה ייצג משפחות שנפגעו באופן דומה, מספרת בראיון לערוץ 7 כי נושא המוהלים בישראל הוא כמעט זירה פרוצה וחסרת פיקוח.
"בישראל שלושה סוגי מוהלים. הקבוצה הראשונה היא של מוהלים רופאים שכפופים לדיני הרפואה ויש עליהם פיקוח, הקבוצה השנייה היא קבוצת מוהלים מוסמכים שמופיעים באתר הרבנות הראשית אחרי שעברו הכשרה כירורגית והלכתית ולאחר בחינות הם מוסמכים ומפוקחים כאשר הוועדה יכולה לנקוט בסנקציות נגד מוהל כולל שלילת האישור וגריעת שמו מרשימת המוהלים המוסמכים וגם לגבי הקבוצה הזו אין בעיה. הקבוצה השלישית היא מוהלים שאינם רופאים ואינם מוהלים מוסמכים. הקבוצה הזו כוללת אלפי מוהלים ללא הסמכה וללא פיקוח שעוסקים במילה", מסבירה כהן.
היא מציינת כי בשנת 2025 ידוע על כ-25 מקרים שדווחו על סיבוכים רפואיים שנגרמו בשל בריתות. "חלק מהמקרים מסתיימים רק באשפוז ממושך והתערבויות כירורגיות, אבל מקרים רבים מסתיימים בנזקים לצמיתות ונכויות לצמיתות", היא אומרת ומציינת תינוקות שלקו בהרפס, בדלקת קרום המוח, בנכות מהחיתוך עצמו ועוד.
"העניין הוא שאין איסור חוקי לביצוע מילה ללא הסמכה. אין בישראל חוק שאומר שאם אתה לא מוהל מוסמך לא תוכל לבצע ברית מילה. אין חובה לקבל הסמכה כרופא או כמוהל", אומרת כהן ומציינת כי בעבר היו הצעות חוק שלא הגיעו לחקיקה. בין השאר בשנת 2014 הועלתה הצעת חוק המוהלים שנועדה להסדיר את פעילות המוהלים, אך גם הצעה זו לא הבשילה לכדי חוק של ממש. הסיבה לכך לא ברורה ולא ידועה לכהן.
"נוצר מצב אבסורדי שבו מוהל שהיה בקבוצה השנייה, שהיה מוהל מוסמך שהיה עליו פיקוח ובעקבות אירוע שללו לו את הרישיון, יכול לעבור לקבוצה השלישית ולהמשיך לעבוד כמוהל ללא רישיון", אומרת כהן ומציינת כי מבחינת בית המשפט אין הבדל בין אחריותו של מוהל מוסמך לאחריותו של מי שאינו מוסמך. שניהם יישאו באחריות לנזק אם יוכח שנהגו ברשלנות. באחד המקרים, היא מספרת, פסק בית המשפט פיצוי של חצי מיליון שקלים לתינוק שנגרמה לו נכות עקב רשלנות, ובמקרה אחר הורים הגישו מעבר לתביעה האזרחית לפיצוי, גם תביעה פלילית.
תביעה שכזו יכולה להיסמך על הסעיף בחוק שקובע שאם אדם נותן טיפול רפואי או כירורגי בדרך שיש בה כדי לסכן את הזולת העונש הוא עד שלוש שנים. למעשה בית המשפט אמנם לא הגדיר ברית מילה כאקט רפואי אלא כאקט כירורגי, ולכן גם ברית המילה יכולה להיכלל בסעיף זה.
לשאלתנו אם המשמעות היא שיכול כל אורח בברית מילה שמתבצעת על ידי מי שאינו מוסמך להתלונן במשטרה על טיפול כירורגי לא ראוי, משיבה עו"ד כהן ומציינת כי תלונות, מטבע הדברים, מגיעות רק כאשר ישנו נזק
עוד שאלנו את עו"ד ורד כהן אם ידועה התפלגות גודלן של שלוש קבוצות המוהלים והיא משיבה שהקבוצה השלישית, זו הבעייתית, היא הקטנה שבהן. לשאלה אם ניתן לתחום את הקבוצה בשיוך מגזרי כזה או אחר היא משיבה בזהירות ומציינת שאין לה את הנתונים המדויקים, אך "ניתן לומר שבשנים האחרונות עלתה באופן קיצוני ההזדקקות של הורים למוהלים רופאים כירורגים או אורולוגים וברית המילה נעשית בבתי החולים או מרפאות, ושימוש במוהלים מורשים מהרשימה של הרבנות הראשית היא בעדיפות שנייה".
בדבריה מציינת עו"ד כהן כי כבר לפני כעשרים שנה ציין בית המשפט העליון את הצורך בהסדרה בחוק של העיסוק בברית מילה, אך הדבר לא הוביל לחקיקה מסודרת של הסוגייה ובפועל אין חוק מוהלים בישראל.
ומה קורה במדינות אחרות? שם, אומרת כהן המציינת כי לא רק יהודים מבצעים ברית מילה, הבריתות מתבצעות בבתי חולים. הזמנת מוהל לבתים היא נדירה מאוד במדינות הללו.
החוק שכבר הוצע ולטעמה של כהן נצרכת ודרושה השלמת חקיקתו, כולל דגש על הסמכה, מבחנים ופיקוח "כך שלא יהיה מוהל ששייך לקבוצה שעוברת מתחת לרדאר. זה כלל הזהב שצריך להיות".
