30 שנים אחרי שנרצח, חושף היום (ראשון) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון הקלטות של ראש הממשלה ושר הביטחון המנוח, מהתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים.
בקולו, מדבר רבין על מורכבות הסכסוך הישראלי-ערבי, על האיזון בין עוצמה צבאית לתהליך מדיני, על הבידוד המדיני אחרי מלחמת ששת הימים, על חשיבות הקשר עם ארה"ב ועל הצורך לחזק את צבא היבשה.
כך, כרמטכ"ל בכנס צנחנים ב-1967 הוא מדבר על הבידוד המדיני של ישראל. "מאז גמר המלחמה מ-11 ביוני ועד עכשיו, בלי ספק הבדידות שלנו הולכת וגוברת. כמעט אינני רואה מי מושיט לנו יד ממש בשאיפותינו הציוניות. יש לנו שאיפות ציוניות ולא כל היהודים ציונים, והגויים פחות מכך. באיזו מידה אנחנו יכולים לצפות לעזרה, לתמיכה, לשותפים בראייה שלנו אם זה ירושלים או אותם הדברים שאמרתי אודות רמת הגולן, הגדה או סיני, הבדידות שלנו הולכת ומתחזקת, ובוודאי בעקבותיה גם יבואו לא רק הטענות אלא גם הלחצים וכו'".
הוא הוסיף כי "למרות הבדידות הרבה והקשה והלחצים למיניהם, אני מאמין שאם הדור הזה יכיר במלוא האחריות והאפשרויות הנמצאות בידו - נוכל לעמוד בלחצים ולהשיג את מטרותינו".
כשסיכם את כהונתו בתפקיד ראש הממשלה, לפני שהחליף אותו בתפקיד מנחם בגין, דיבר עם פורום מטכ"ל על הצורך בתהליך מדיני של שלום עם שכנותיה של ישראל.
"המזרח התיכון או לצורך זה הסכסוך הערבי-ישראלי יכול להיות נתון באחת משתי האפשרויות לא מבחינת הצורות, אלא מבחינת המציאות המדינית: האם ניתנת עדיפות ראשונה לתהליך המשא ומתן? האם ניתנה עדיפות ראשונה לתהליך הצבאי? זה לא חד ולא פשטני משום שאף מנהיג ערבי לא מאמין שיש לו סיכוי לפחות מאז מלחמת ששת הימים לקיים תהליך מדיני בלי עוצמה צבאית, מתוך הנחה שאני לא חושב שהיא לחלוטין בלתי מוצדקת, שישראל לא תיתן סנטימטר אחד אלא אם יהיה כוח לתת זאת. לאף אחד אין אידיאולוגיה של ויתור על שטחים...ולכן הנכונות לוויתור טריטוריאלי מצד ישראל, או האי אמונה הערבית שבלי עוצמה צבאית, יש סיכוי לאיזה שהיא פשרה בתפיסתם, הוא המניח את הקיום של האופציה הצבאית, גם כאשר מדובר בתהליך מדיני. כשם שישראל בלי עוצמה צבאית לא תוכל בכלל להתקיים", אמר אז רבין ז"ל.
הוא ציין כי "משא ומתן כיעד מרכזי זה לא אומר השגת השלום, אלא העתקת העדיפות מקונפרונטציה צבאית, מעימות צבאי לסיכוי של הליכה למשא ומתן כל מי שיגיד שזה בהכרח שלום הוא טועה ולכן אני לא מגדיר זאת כיעד של שלום, אני מגדיר זאת כיעד של עליה או עליה בעדיפות ראשונה דרך המשא ומתן היעד העדיף שלום, אלטרנטיבה פחות טובה, הסדר ביניים מקיף יותר...מדיניות שחותרת רק למשא ומתן ואיננה מבטיחה במקביל התעצמות צבאית היא מדיניות שאין לה זכות קיום".
רבין גם דגל, לאחר מלחמת ששת הימים, בחיזוק צבא היבשה וחיל הרגלים משום שלדעתו המלחמה מבוססת עליו. "אני מציע, לא לטפס על קירות חלקים, אלא לדעת, שיישאר חיל-רגלים וחיל-הרגלים הזה עם קצת שכלולים כאלה או אחרים, גם בעתיד יעמוד בפני צורך לבצע משימות קשות....אני משוכנע, בלחימת חי"ר - ובחי"ר העדיפות הראשונה תמיד תהיה, במחשבה בטיפוח ובפיתוח חיל-הרגלים עצמו. אם מישהו יצא מהכנס הזה בהרגשה שתקופת חיל הרגלים נגמרה, הוא יוצא במסקנה מוטעית, מסוכנת ולא מעשית.