במכון "עירוב כהלכה" נערכו בשנים האחרונות עשרות בדיקות עירוב ברחבי הארץ - מהמושבים הקטנים ועד הערים הגדולות. התוצאות, כך מתברר, חמורות בהרבה ממה שהציבור משער.
לפי הנתונים שמציג יו"ר המכון הרב אברהם רינת, מרבית העירובים בישראל פסולים על פי ההלכה, ולעיתים מדובר בליקויים בסיסיים הנראים לעין.
בראיון לערוץ 7 הוא מתאר את המצב העגום, את הסיבות שהביאו אליו, ואת הפתרון שמכון "עירוב כהלכה" מציע כדי להחזיר את אמון הציבור במצווה שנוגעת לכל משפחה שומרת שבת.
אתם במכון "עירוב כהלכה" ערכתם בדיקות מקיפות לעשרות עירובים ברחבי הארץ. מה מצאתם?
הממצאים קשים מאוד. למעלה מ־95% מהעירובים שנבדקו נמצאו פסולים על פי ההלכה. הציבור הולך בשבת בביטחון מלא, נושא עגלות, תינוקות ומפתחות - וחושב שיש עירוב כשר. בפועל, ברוב המקומות - אין.
חשוב להדגיש: אינני מדבר על חומרות או שיטות קצה, אלא על פסולים לכל הדעות. אני מקפיד לבדוק את העירוב עם הרב המקומי ועם בודק העירוב, ובשטח אין ויכוח - יש הסכמה גורפת ברגע שמבצעים בדיקה יסודית ומקצועית.
זה נשמע מוגזם ולא הגיוני. הרי יש מערכת שלמה שאמורה לדאוג לצרכי הדת?
זה אחד הקשיים הגדולים שלי בתחום - אנשים בטוחים שאני הזוי או מחמיר. אבל תדעו, יש ברשותי חמשת אלפים תמונות המאמתות את הנתונים.
שנית, אני מזמין את כל הקוראים להשתתף ב"מבחן העירובים הגדול בעולם". מי שבאמת אכפת לו, ולא מעוניין רק לקרוא ולהמשיך הלאה - צאו לעירוב שלכם, חפשו את העמוד הראשון שתיתקלו בו ופשוט תצעדו לאורך תוואי העירוב. בדקו רק שלושה דברים:
1. שהחוט מונח מעל העמוד, ולא באוויר או בצידיו.
2. שהעמוד צמוד לקרקע, ולא באוויר יותר מ־24 ס"מ.
3. אם יש לחי (לוח כתחליף לעמוד מתחת לחוט), בדקו בעזרת מצלמת הפלאפון אם הלחי נמצא מתחת לחוט. אתם כבר תראו בעצמכם את הנתונים.
להדרכה לבדיקת מיקום הלחי לחצו כאן
מה הגורם המרכזי למצב הזה?
ראשית, התשתיות עצמן נבנו ברוב המקומות בצורה לא תקנית. לאורך השנים נעשו "קיצורי דרך" כדי לחסוך זמן וכסף.
לפעמים אנשים שאינם בקיאים בפרטי ההלכה בנו עירובים, ולפעמים גם מי שמכיר את ההלכה לא יודע ליישם אותה נכון בשטח. עירוב הוא שילוב של ידע הלכתי, הנדסי ומעשי - וכשחסר אחד מהם, כל המערכת קורסת.
אתה מזכיר גם את סוגיית התקציבים. עד כמה היא משפיעה?
מאוד. במשך שנים משרד הדתות לא תקצב את נושא העירוב בצורה סדירה. זה תחום שנתפס כשולי, אבל בפועל הוא מהותי לשמירת השבת של עם ישראל. עירוב דורש תחזוקה, תיקונים ובדיקות שוטפות - וכל זה עולה כסף. בלי תקציב, הכול נשען על רצון טוב של מתנדבים, וזה פשוט לא מספיק.
אני מוכרח לציין שבשנתיים האחרונות משרד הדתות תקצב כ־6 מיליון שקלים לעירובים, אך לאחר שנים של הזנחה זה מעט מאוד ביחס לנדרש. חשוב לא רק לתקצב, אלא גם לבנות מנגנון שיידע לייצר עירוב כשר באמצעות הכסף - ולא פחות חשוב, לשמר אותו כשר לאורך זמן. בזה רוב העירובים נכשלים.
יש אנשים שאומרים: “פרצות קטנות לא פוסלות, אם רוב העירוב קיים". זה נכון?
ממש לא. מספיק חוט אחד שנקרע או עמוד אחד שלא מחובר נכון כדי לפסול עירוב שלם. בעירוב צריך 100% היקף כשר - או שהוא תקין לגמרי, או שהוא לא קיים. זו הלכה מוחלטת, אין כאן שטח אפור. ובאופן אבסורדי, דווקא בתחום בעל הסיכון ההלכתי הגבוה ביותר - קיימת הזנחה רוחבית בלתי אפשרית.
ומה לגבי הבקרה על בודקי העירוב?
זו נקודה כואבת מאוד. ברוב המקומות אין שום בקרה חיצונית. אותו אדם שבנה את העירוב - הוא גם זה שבודק אותו, לעיתים במשך שנים, בלי ביקורת חיצונית. אין מי שבא מדי תקופה לבדוק את עבודתו או לאמת שהכול עומד בתקנים ההלכתיים. במילים פשוטות - כל אחד “שופט את עצמו”. זה מצב שלא היה מתקבל באף תחום אחר של תשתית ציבורית.
וכך אנחנו מוצאים בבדיקות תקלות שאני יכול להעיד בביטחון שהיו קיימות עשרות שנים.
כלומר, גם הבודקים עצמם לא תמיד מוכשרים מספיק?
נכון. רובם אנשים טובים ורציניים, אך רבים מהם לא למדו את ההלכות לעומק ולא עברו הדרכה מעשית. הם מסתפקים לבדוק אם החוטים שלמים, וגם זה בדרך כלל רק במקומות הנגישים - וזה לא מספיק. בלי הבנה הלכתית אמיתית, הם עלולים להחמיץ תקלות קריטיות, או חלילה לפסול עירוב תקין.
בעקבות זאת, אחד הדברים הראשונים שבנינו הוא קורס דיגיטלי לבודקי עירוב, שמרכז את כל הידע ההלכתי והמעשי כדי לקחת אחריות אמיתית על העירוב.
לפרטים על הקורס הדיגיטלי "עירוב כהלכה"
אולי גם הציבור עצמו לא באמת מתעניין בנושא?
לצערי כן. הציבור סומך בעיניים עצומות על הרב המקומי, הרב סומך על הבודק, לא שואלים, לא מבררים ולא מתעניינים בתחום. כשהציבור לא דורש, הנושא יורד מסדר היום של הרבנים והרשויות. התחום יוצא מהפוקוס, והבעיות נמשכות בשקט.
אז מה הפתרון? מה אתם מציעים לעשות?
במכון עירוב כהלכה אנחנו עמלים כבר עשור להרים את קרנה של מצווה זו מעפר, לנתח ולהבין מה צריך כדי לשמור על עירוב בכשרות קבועה.
אנחנו מציעים ליישובים ולמועצות דתיות לווי מלא שכולל התקנה, הכשרת בודקים, לווי ובקרה חיצונית. אנו מנסים להביא למודעות שכדי לשמור על עירוב כשר צריך לשנות אסטרטגיה, כי בצורה שהתחום מתנהל כיום אין סיכוי שהנתונים ישתנו.
מה המסר שאתה רוצה שהציבור ישמע מהראיון הזה?
העירוב הוא אחריות של כולנו. לא רק של הרב המקומי, אלא גם של הציבור. תשאלו, תתעניינו, תוודאו שהעירוב שלכם נבדק כראוי. אם נמשיך לעצום עיניים - נמשיך לטלטל בשבת בלי עירוב. אבל אם נדרוש שינוי - נוכל לשנות את המצב מהיסוד.
ואם אתה רב קהילה או בודק עירוב תדע שהאחריות עליך, אנשים מטלטלים כי הם סומכים עליכם שתדאגו לעירוב כשר - עם יד על הלב, אתם בטוחים שהעירוב שלכם כשר?
דבריו של הרב רינת חושפים מציאות מדאיגה, אך גם תקווה לשינוי. אם הציבור, הרבנים והרשויות ישתפו פעולה וישנו את הגישה לתחום - אולי כבר בשבתות הקרובות נוכל לומר בלב שקט: “העירוב שלנו - כשר באמת".