בכיר השב"כ לשעבר יוסי אמרוסי, איש מכון משגב לביטחון לאומי, מתייחס בראיון לערוץ 7 לאופן החקירה בפרשת הפצ"רית ולשאלות העולות ממעורבותה של היועצת המשפטית לממשלה באירוע.
בפתח הדבירם מתייחס אמרוסי לאיזכור שמו של השב"כ בהקשר החקירה ולשאלתנו על חלוקת העבודה בין הארגון למשטרה מבהיר אמרוסי כי הוא אינו מכיר כל מעורבות של השב"כ בשלבי החקירה, ולכל היותר תיתכן בקשה של המשטרה מהשב"כ לסיוע באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים המצויים בידי השב"כ לאיתורו של הטלפון האבוד של הפצ"רית לשעבר.
באשר לאותה בדיקת פוליגרף שבוצעה על ידי השב"כ ולמעשה הציתה את הפרשה כולה, מסביר אמרוסי כי "כל אנשי מערכת הביטחון נדרשים לבדיקות פוליגרף מעת לעת, גם כדי לבדוק מיהמנות שגרתית וגם לפני כניסה לתפקיד רגיש כלשהו. זה מה שהיה גם כאן. אותה בדיקה נעשתה לפני מינויה (של דוברת הפצ"רית) לשופטת בבית דין צבאי, ובתוך הבדיקה עלה המידע שהצית את כל האירוע".
הנוהל הוא, מסביר אמרוסי, שאם מתגלה בבדיקה מידע דרמטי וחשוב הוא עובר למזמין החקירה, כלומר בהקשר זה ליחידת האבטחה של הצבא ומשם לשולחנו של הרמטכ"ל, מה שהוביל לפיצוץ הפרשה באופן זה. עוד שאלנו אם הנשאל מקבל רמה מסוימת של חיסיון, ואמרוסי מסביר שמדובר בשאלות שנשאלות באופן שגרתי לרבים שנבדקים "ואם עולה חומר פלילי או כזה שמעניין את המערכת, זה עובר למי שמזמין את הבדיקה".
מכאן מרחיב אמרוסי אודות אופן ביצוע חקירה של אישיות בדרג בכיר כל כך: "עולם החקירות הוא עולם מאוד מעניין ומרתק. יש כעת חשודה ויש חשדות מסוימים שהוצגו לבית המשפט שהאריך את המעצר, ובשלב הזה נכנסים לחקירה שבעיקרה היא פרונטלית. אמנם מדובר באישה בעלת מעמד מאוד גבוה בהיררכיה הצבאית, אבל את החוקרים מעניין חקר האמת ובאמצעות חקירה פרונטאלית ופעולות שונות שמתבצעות בחקירה מנסים להגיע לחקר האמת".
להערכתו של אמרוסי במקרה זה החקירה קלה באופן יחסי שכן ישנם מספר נחקרים ש"כל אחד יציג את גרסתו והחוקרים יכולים להצליב את המידע, לייצר עימותים, להזים או לאשר מידע מנחקר אחד לשני ובסופו של דבר יש מי שמתכלל את המידע מהגרסאות השונות ובונה את התמונה כפי שהוא בונה אותה, והתמונה הזו תלך למערכת התביעה שתחליט על האישום ובאיזה סעיפים".
על דבריו אלה שאלנו את אמרוסי האם האזרח הפשוט יכול לחוש בטוח שהחקירה אכן תתנהל לאיתור האמת, כאשר הוא רואה את צמרת המערכת במעצר ובחקירות, את הפצ"רית מעלימה ראיות ואת היועמ"שית מתעקשת שהיא זו שתלווה את החקירה למרות הקשרים האישיים והמקצועיים עם הפצ"רית.
"לגבי חקירת הפצ"רית והתובע הצבאי הראשי וגורמים נוספים בפרקליטות הצבאית, זו חקירה מקצועית לכל דבר. לגבי מעורבות היועמ"שית, זה דבר שללא ספק צריך להיבדק, ראשית מהסיבה הפשוטה שהמנהלת המקצועית של הפצ"רית היא היועמ"שית, וכמנהלת מקצועית היא אמורה לפקח, לבדוק, לתקן, לשפר ולהעיר לעבודתה של הפצ"רית. יש ביניהן פגישות עבודה שבהן הן מעדכנות זו את זו בנושאים השונים. היועמ"שית חייבת לתת תשובות".
על כמה מהתשובות שצריכה היועמ"שית להשיב, מרחיב אמרוסי: "היא הגישה תצהיר לבג"ץ על כך שהתנהלה חקירה של ההדלפה ולא הצלחנו למצוא את מי שהדליף. כאיש מקצוע יש לי שלוש תהיות: האם היועמ"שית כזו תמימה ואין לה שאלות לשאול ואין לה נחישות לאתר את המדליף. הא הייתה חייבת לערער על הקביעה הזו של הפצ"רית ולומר לה לעשות עוד פעולות מסוימות. השאלה השניה נודעת למקצועיות. היא כתבה שאין כלי חקירתי נוסף שניתן להשתמש בו, ומסתבר שיש עוד כלי כמו פוליגרף שאפשר לעשות למעורבים שונים. השאלה השלישית נוגעת לניגוד עניינים, היותן חברות והיותה המנהלת המקצועית שלה אז כיצד היא יכולה לחקור אותה. זה כמו המינוי של הסגן שלה לחקור את פרשת המדליף. יש כאן טעם לפגם והיא בעצמה צריכה לעשות צעד ולומר שהיא בניגוד עניינים ומציעה שמישהו אחר יפקח על החקירה".
על התנהלותה של היועמ"שית שנוקטת בדיוק בדרך ההפוכה ומבקרת את שר המשפטים על דרישתו ממנה להעביר את ליווי החקירה לגורם אחר, אומר אמרוסי כי בין עמדות השניים, השר והיועמ"שית, יצטרך בג"ץ להכריע בקרוב מאוד. לעומת זאת מנקודת מבטו שלו הוא משוכנע שאם הפצ"רית היא העובדת של היועמ"שית הדבר מונע ממנה לפקח על החקירה, "זה ניגוד עניינים זועק לשמיים", הוא אומר ומוסיף הצעה ליועמ"שית, על מנת להרחיק חשדות כלשהן לגבי ידיעתה, להפקיד את מכשיר הטלפון שלה במשטרה על מנת לאפשר בדיקה שתוכיח את חפותה.
"אני מניח שיעלו דברים בחקירה ויצטרכו לבדוק את רמת המודעות שלה כמנהלת של הפצ"רית", אומר אמרוסי ומוסיף כי העברת הטלפון של היועמ"שית למשטרה, בהינתן שיש בו חומרים הנוגעים למכלול אדיר ורחב של עניינים, הדבר יהיה לא פשוט, ובכל זאת "אם הפצ"רית תאמר דברים שקושרים את היועמ"שית לחקירה, לא יהיה מנוס מלבדוק, ואפשר לבדוק רק דברים ספציפיים. אסור לבדוק את כל מה שיש בטלפון".
בהתייחס למכשיר הטלפון של הפצ"רית והיעלמותו התמוהה אומר אמרוסי כי הוא משתדל לבחון את האירועים על פי נתונים ומבלי להתלהם, וככזה הוא אינו יודע מה בדיוק אירע באותו ערב. האם אכן היה ניסיון התאבדות, ביום ניסיון, חרטה, אך מה שברור הוא ש"העובדה שנעלם הטלפון מחשידה במידה מסוימת. אם היינו מוצאים שהיא זרוקה על החול, רטובה ממי ים והטלפון לידה, מילא... אבל זה שהטלפון נעלם זה חשוד, והמשטרה מעריכה שהוא לא נעלם כך סתם".
לזאת מוסיף אמרוסי ומעיר כי "גם אם לא יימצא הטלפון יש דרכים לאתר תכנים. יש ענן של 'אפל' שניתן להוריד ממנו, אם חברת 'אפל' תסכים להעביר את המידע". למיטב ידיעתו אין ל'אפל' חובה חוקית להעביר את המידע שכן לא מדובר בחברה ישראלית, אך אמרוסי אינו מוטרד גם מאפשרות שבה המידע לא יימסר על ידי 'אפל' משום "שגם מבחינה חקירתית, כל התכתבויות נעשו עם אחרים שנמצאים וזמינים עם הטלפונים שלהם וניתן לאתר את רוב התכתובות".