עדויות נדירות להתיישבות מוקדמת בעמק יזרעאל ולפולחן כנעני קדום נחשפו ממזרח לתל מגידו, במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות. החפירה התקיימה כחלק מעבודות שדרוג כביש 66 שמובילה חברת נתיבי ישראל, ביוזמת משרד התחבורה.
בין הממצאים הבולטים: גת חצובה בסלע לייצור יין, שתוארכה ללפני כ-5,000 שנה ונחשבת לאחת הקדומות שהתגלו בישראל. כמו כן, התגלו כלי פולחן שלמים, ובהם דגם מקדש קטן וערכת כלים טקסית מלפני כ-3,300 שנה - עדות לפולחן כנעני עממי שהתקיים מחוץ לעיר מגידו.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר אמיר גולני וברק צין מרשות העתיקות, "הגת הזו ייחודית; היא אחת הבודדות הידועות מתקופה כל כך קדומה, בה גם התקיים העיור הראשון באזורינו. עד כה, ידענו מעדויות עקיפות שניתן היה לייצר יין לפני 5,000 שנה, אך לא הייתה בידינו הוכחה חותכת לכך - 'האקדח המעשן', אשר יראה בבירור מתי זה קרה באזורינו".
בחפירות אותרו גם שרידים רבים מתקופות שונות, לרבות מבני מגורים המעידים על התפשטות היישוב מעבר לגבולות התל. בין כלי הפולחן שנמצאו: קנקנים, פכים וכלים מיובאים מקפריסין, וכן ערכה טקסית נדירה הכוללת כלי בצורת איל, ששימש ככל הנראה למזיגת נוזלים יקרי ערך במהלך טקסים.
החוקרים מתארים את מנגנון הפעולה של הכלי: "קערה קטנה, שהייתה מחוברת לגוף האיל, תפקדה כמשפך וקערה דומה - בעלת ידית, שימשה, ככל הנראה, למזיגת הנוזל אל המשפך במהלך טקס. ראש האיל עוצב כזרבובית; לאחר שהכלי מולא, נהגו להטות את האיל קדימה - כך שהנוזל נשפך מפי האיל ונקלט בקערה הקטנה שהונחה לפניו".
הממצאים מצביעים על קיומו של פולחן עממי מקומי שהתנהל מחוץ לעיר הכנענית, ייתכן בידי חקלאים שהקדישו נוזלים או תוצרת חקלאית יקרת ערך. חלק מהמנחות הוטמנו בצמוד למזבח סלע טבעי, במרחק ראייה מהמקדש הגדול שבתל מגידו.
לדברי מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, "פרויקט כביש 66 הוא אבן יסוד בתוכנית 'מחברים את ישראל', שמטרתה לחבר את הפריפריה למרכז תוך הקפדה על בטיחות ורצף תחבורתי. התגליות המרשימות הללו הן נכס לאומי, והוכחה לכך שקידום תשתיות לאומיות יכול להתקיים תוך אחריות מלאה כלפי העבר".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף, "החשיפה של מתקני ייצור יין קדומים והעדויות לפולחן עממי מחוץ למגידו מאפשרות לנו להתוודע לחיי היום-יום ולאמונות של תושבי האזור לאורך אלפי שנים".
הממצאים יוצגו לראשונה מחר בכנס השנתי לחידושים ולמחקרים בחפירות צפון הארץ, שמארגנים רשות העתיקות ובית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. הכנס פתוח לציבור הרחב.