מערכת הכשרות אכן זקוקה לריענון. הציבור, הרבנות הראשית, הרבנויות המקומיות, הסתדרות העובדים ומשגיחי הכשרות - כולם מבינים זאת. דוחות מבקר המדינה, ועדת הכשרות ומועצת הרבנות הראשית מצביעים בבירור על שתי נקודות שדורשות טיפול:
1. העסקת המשגיחים - יש לנתק את הקשר הכלכלי בינם לבין בעלי העסקים, וכבר היום יש רבנויות ברחבי הארץ שיישמו מודל תקין זה.
2. אחידות נהלים - קביעת כללים ברורים לכשרות רגילה ולמהדרין, שיהיו תקפים בכל הארץ.
מה עשה החוק הנוכחי?
במקום לקדם פתרונות מקצועיים, בחר המחוקק בדרך ליברלית-פרוגרסיבית לא מקצועית, שבפועל לא מנתקת את המשגיח מהמושגח אלא מנתקת את הדת מהמדינה. יצרו כאן מערכת שבה שלושה רבנים יכולים לקבוע תקן כשרות כרצונם, וגם אם גוף כשרות מפר את תקן הכשרות - הוא פשוט מחליף את תקן הרבנים וממשיך הלאה. מדובר בתהליך טופסולוגי בלבד, חסר כל משמעות הלכתית, בוודאי לא משהו שקשור לכשרות.
חמור מכך, לא הגיעו מפקחים, לא נוצר מנגנון פיקוח אמיתי, ולא חוקק חוק קנסות שיאפשר לאכוף את הוראות החוק. כך נותרה מערכת נטולת שיניים - בלי פיקוח, בלי סנקציות ובלי אחריות ציבורית.
פגיעה בטוהר המידות
התנהלות של מי שמציג עצמו כנציג הציונות הדתית אך פועל בניגוד מוחלט לעמדות מועצת הרבנות הראשית, עמדות זקני רבני הציונות הדתית, דוחות של ועדות מקצועיות ומבקר המדינה - מחייבת מחשבה מעמיקה על מטרת החקיקה. כאשר חקיקה נתפרת לארגון יחיד, וערכי טוהר המידות נדחקים הצדה, הציבור כולו נפגע.
גם הציבור אמר את דברו
ראוי לציין כי למרות כל הקידום האישי והפוליטי שקיבל גוף הכשרות הפרטי, בפועל הוא לא עמד ביעדים שרבותיו הציגו לו. הציבור הרחב - ובפרט הציבור הציוני־דתי - אינו סומך ואינו אוכל כשרות שאינה תחת הרבנות הראשית או הרבנויות המקומיות. הניסיון לשווק את המיזם החדש כ"אלטרנטיבה ממלכתית" נכשל, משום שהציבור דורש אמון, מקצועיות ורבנות מוכרת ולא פוליטיקה.
פחות פוליטיקה - יותר כשרות
הגיעה העת לשים את הפוליטיקה בצד ולהחזיר את השיח, לשיח מקצועי והלכתי. מערכת הכשרות צריכה לעסוק בכשרות - לא באינטרסים פוליטיים.
זה בדיוק מה שנעשה היום בארגון כושרות - עיסוק ענייני, הלכתי ומקצועי, ללא זיקה פוליטית וללא מטרות זרות. בכושרות מתמקדים במהות: לוודא שכל יהודי בישראל יוכל לאכול כשר באמת, על פי כללי ההלכה והאמינות הציבורית.
הדרך הנכונה קדימה
אנחנו נמשיך להיאבק למען מערכת כשרות ממלכתית, מקצועית ושקופה - באמצעות הרבנויות המקומיות והרבנות הראשית. נדרוש נהלים אחידים וברורים, ומערך העסקה הוגן למשגיחים, שיקבלו את שכרם באופן מכובד ועצמאי.
נזכיר כי הגוף הפרטי שקודם פוליטית, עד היום לא חשף את נהלי הכשרות שלו, לא את המחירים, את מבנה הניהול ואת תקני פיקוח הכשרות. יתרה מכך, גם לאחר שנמצאו ליקויים - מצא אותו גוף היתרים לליקויים.
כשרות מתחילה בעמוד שדרה הלכתי וכשהכשרות הופכת לכלי פוליטי היא מאבדת את תפקידה.
כולנו תקווה שהחוק הבא בתחום הכשרות יחזיר את הסדר הציבורי והאמון, ויאפשר לכל אזרח בישראל לאכול כשר - ברמה שהוא בוחר, בכל מקום בארץ, על פי הנהגת הרבנות הראשית לישראל והרבנויות המקומיות.
הכותב הוא מנהל מחקר והסברה בארגון "כושרות"