עם רזומה הכולל תואר דוקטור לפילוסופיה, הרצאות באקדמיה, הקמת סניפי נוער, כהונה כיושבת ראש בני ברית, טור אישי ב"מעריב" ונשיאות ועדת האתיקה של אגודת העיתונאים, דמותה של הרבנית ד"ר איילה גליקסברג היא פסיפס נדיר של עשייה.
היא נולדה בתל אביב וגדלה בבית ציוני-דתי של פועלי אגודת ישראל. כבר מגיל צעיר, אף שגדלה בסביבה תל-אביבית שבה מכריה פנו לאקדמיה ולמקצועות חופשיים, היה לה ברור מהו ייעודה המרכזי.
"ידעתי מגיל צעיר שאני רוצה שהאיש שלי יהיה תלמיד חכם", היא אומרת בראיון באולפן ערוץ 7. "זכיתי, פשוטו כמשמעו. בעלי היה היה גם תלמיד חכם וגם בעל אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה".
בעלה המנוח, הרב יוסף גליקסברג זצ"ל, שכיהן שנים רבות כרבה של העיר גבעתיים זיהה את השותפות הייחודית ביניהם מן הרגע הראשון. "הוא תמיד אמר לי, זה היה נשמע בעיניי הזוי, הוא אמר, 'אצלנו על הדלת יהיה כתוב, הרב יוסף ודוקטור איילה'. אמרתי לו 'יוסף בעל החלומות".
היא חלמה בעיקר על משפחה גדולה. "אמרתי לו שיהיו לי ילדים מקיר לקיר כי גדלתי במשפחה קטנה".
חלומו של בעלה על השילוב בין הרבנות לאקדמיה התגשם. אך עבור הרבנית גליקסברג, ההבחנה בין שני הכובעים הללו ברורה וחדה. על אף עשרות שנות עיסוקה במחקר מגדרי, בתקשורת ובפילוסופיה, היא רואה בתפקידה כרבנית את ליבת זהותה.
"אני חושבת שלהיות אשת רב, זה להיות עובדת סוציאלית, שהכל חסוי אצלה, ויודעים שאפשר לדבר איתה. כשאני רוצה להיות רצינית, אני רבנית. בתור דוקטור אני יכולה לדבר שטויות", היא מציינת בחיוך ומסבירה " דוקטור זה נוגע במידע, במיומנות. רבנית נדרשת קודם כל להבנת הזולת. היא צריכה להיות בעלת חסד".
השותפות הזוגית שלה ושל בעלה, היא מספרת, הייתה יסוד מרכזי בתפקיד. היא נזכרת בביקור של אשת כמורה בכירה מהוותיקן בביתם, שפנתה לבעלה בפליאה. "והיא באה לשבת עם האיש שלי, והיא אמרה לו, 'תגיד לי אתה, איש קדוש, איך אתה נשוי לאישה?'. אז הוא אמר לה, 'תראי, 50% מהאוכלוסייה הן נשים. איך אני אבין את הנשים אם לא תהיה לי אישה לצידי?'. זו הייתה תשובתו. אז היא אמרה לו, 'שכנעת אותי'".
הרבנית גליקסברג, שהייתה מחלוצות חקר המגדר בציבור הדתי, מציגה תפיסה מפוכחת לגבי מעמד האישה, ומבדילה את עצמה מהשיח הפמיניסטי המודרני. "אני לא הייתי אשת קריירה. אני הייתי אישה עובדת. לפרנסת המשפחה במדינת ישראל צריך שניים. נהניתי מהעבודה ומהיצירה".
ממרום גילה, כמי שחגגה לאחרונה יום הולדת 90, היא מביטה על השינויים בעולם בהשתאות ומתוך אמונה שלמה. "אני חושבת שאנחנו חיים בתקופה שבה ממתינים למשיח אבל הוא מגיע לאט לאט. הכל התפתח. אנחנו בעצם חיים בדור של גאולה בהתפתחות".