תכנון משפחה הוא נושא רגיש ומורכב, שבו נפגשים ערכים דתיים, שיקולים רפואיים וצרכים אישיים ונפשיים של בני הזוג.
בהלכה, ישנה חשיבות עליונה למצוות פרו ורבו, שהיא המצווה הראשונה בתורה, אך לצד זאת ישנה גם הכרה בצורך לשמור על בריאותה ורווחתה של האישה. שאלת הריווח בין לידה ללידה משקפת את הריקוד העדין שבין הרצון לקיים את המצווה לבין הצורך האנושי במנוחה ושיקום הגוף והנפש.
הצד הרפואי
מבחינה רפואית, אין המלצה גורפת במצב רגיל למנוע הריון בין לידה ללידה. אבל לפעמים, תקופה זאת נדרשת להשלמת מאגרי ברזל, חלבונים ומינרלים, לחיזוק רצפת האגן, ולייצוב המערך ההורמונלי. רווח מסוים עשוי גם מפחית סיכונים רפואיים כגון לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, או סיבוכים בלידה הבאה.
בנוסף, מבחינה נפשית, תקופה זו מאפשרת לאם להסתגל לאימהות, לפתח קשר יציב עם התינוק הקיים, ולהתארגן לחיי משפחה מאוזנים. במצבים שבהם האם סובלת מדיכאון לאחר לידה, חולשה גופנית משמעותית, או שמדובר במצב רפואי הדורש טיפול, או לאחר ניתוח קיסרי, ישנה המלצה רפואית ברורה היא להמתין עד להחלמה מלאה.
הצד ההלכתי
בהיבט ההלכתי, ההלכה אינה שוללת תכנון משפחה, אך רואה בו תחום שיש לדון בו בזהירות ובשיקול דעת. עיקרון היסוד הוא שהחיים והבריאות קודמים לכל - 'וחי בהם' (ויקרא י"ח, ה'.) על פי פוסקים רבים, כאשר יש צורך רפואי או נפשי משמעותי, ניתן להשתמש באמצעי מניעה לתקופה מוגבלת, כמובן לאחר התייעצות עם רב הבקי בהלכות אלו ועם רופא.
ישנם חילוקים בין מצבים שונים:
* לאחר לידה, כאשר הגוף זקוק להחלמה, ההיתר רחב יותר. על אחת כמה וכמה אם האישה מעוניינת להניק.
* כאשר יש קושי נפשי או עומס משפחתי כבד, פוסקים רבים מתירים ריווח זמני כדי לשמור על שלום הבית ובריאות הנפש.
* לעומת זאת, מניעה לצמיתות או מטעמים חומריים בלבד, נחשבת בעייתית יותר מבחינה הלכתית.
אמצעי המניעה עצמם נחלקים לפי דרגת הפגיעה במעשה הפריה, והעדיפות ניתנת לאמצעים שאינם כרוכים במעשה של השחתת זרע או פגיעה בגוף האשה. לכן, פעמים רבות ממליצים על פתרונות הורמונליים זמניים או התקן תוך-רחמי, בהתאם לנסיבות האישיות.
השילוב בין רפואה והלכה
הגישה היהודית רואה את הרופא וההלכה כשותפים בתהליך קבלת ההחלטה. תכנון משפחה נבון נבנה על דיאלוג פתוח בין בני הזוג, ליווי רפואי מקצועי, וייעוץ הלכתי רגיש ומבין. אין לראות בתכנון
המשפחה ביטוי לחולשה רוחנית, אלא לגילוי אחריות ורגישות לצורכי הגוף והנפש שריבונו של עולם העניק לאדם.
סיכום
תכנון משפחה יהודית איננו ביטול של מצוות פרייה ורבייה, אלא חתירה לאיזון בין ערך החיים לבין איכותם. ריווח בין לידות, כאשר נעשה מתוך שיקול דעת הלכתי ורפואי, מאפשר לאישה לנוח, להתחזק ולהיות אם טובה ובריאה יותר. היהדות, בחכמתה, אינה דורשת מן האדם למצות את המצווה על חשבון בריאותו, אלא מלמדת אותנו שהקדושה מצויה גם בדאגה לעצמנו ולבני משפחתנו. 'לפעמים ביטולה היא קיומה'