לבן של מייקל ג'ורדן, אולי גדול שחקני הכדורסל בהיסטוריה, קוראים ג'פרי ג'ורדן. כמו אביו, גם הוא שיחק כדורסל, אבל הוא אפילו לא הגיע לשחק בליגת הNBA. זה דבר די נפוץ: ילדי כוכבים בכדורגל וכדורסל שמנסים את כוחם באותו ענף שבו אביהם שיחק, ומסיימים עם קריירות מאכזבות. האמת היא, שכל הורה חולם שהילד שלו יגדל להיות סוג של המשך שלו. שהילד יגשים את החלומות שהוא לא הספיק. שישלים את המשימות שעוד נשארו לו. שיהיה "הוא" החדש. אבל הוא לא. מתישהו, בדרך כלל, החלום מתנפץ.
הדבר שהיה הכי חשוב לעלי הכהן הוא המשכן. הוא השקיע מאוד בשמירה על קדושתו. גם הבנים שלו משרתים ככהנים, אבל הם מבזים את המשכן ומרחיקים ממנו את בני ישראל. גם שמואל הנביא היה מנהיג ישר וצדיק, והיה לו חשוב שידעו שהוא מעולם לא קיבל טובות הנאה ותמיד שפט בצדק (שמ"א יב, ג). הבנים שלו, שהוא ממנה לשופטים, דווקא כן הולכים אחרי הבצע ולוקחים שוחד (שמ"א ח, ג). בספר שמואל יש ארבע דמויות ראשיות: עלי הכהן הגדול, שמואל הנביא, שאול המלך הראשון, ודוד, המלך הנבחר של עם ישראל. במהלך הספר, הבנים של כל אחד מהם יאכזבו אותם. ילכו הפוך דווקא בנקודה שהייתה עקרונית ומרכזית אצל האבא. יתכן שיש פה איזו אמירה מושחזת: בספר בו מתחילה המלוכה בישראל וצריך לבחור שושלת, צריך להזכיר שבעצם שושלת זה לא דבר כל כך מבטיח. גם אם תבחר את האדם הכי טוב בעולם, מתישהו אחד הילדים בשרשרת ממש לא יתאים לתפקיד.
אנחנו מנסים להעביר לילדים שלנו הכל בירושה. את החלומות, השאיפות וההרגלים. אבל לא הכל עובר בירושה. ספר שמואל אומר שוב ושוב שגם אם אתה הכהן הגדול הכי צדיק שיש, או הנביא הכי ישר, הילדים שלך לא בהכרח מתאימים להיות כהנים, או שופטים. יכול להיות שהם צריכים להיות רופאים, או ציירים. ואולי המסקנה היא שהילדים צריכים גם מרחב למצוא את הדרך שלהם. בתוך הדרך הזו הם יכולים לטעות, להתמודד, ובעיקר לגדול. ואולי אם התפקיד שלהם לא היה מובן מאליו, אולי אם היו צריכים להוכיח את עצמם בדרך, הילדים של עלי ושל שמואל היו מסיימים באותו מקום - אבל בשלים הרבה יותר וראויים הרבה יותר.
אם זה נכון, למה בכל זאת בסוף יש שושלת של מלוכה? על זה נצטרך לדבר בהמשך הספר.
הטור מתפרסם במסגרת מיזם 'שניים ליום' שבו לומדים שני פרקי נ"ך ביום ומסיימים ביחד את התנ"ך בשנה. לחצו כאן כדי להצטרף לקבוצות הואטסאפ של המיזם.