מחר (חמישי) תציין ישיבת מרכז הרב מאה שנים להקמתה. לקראת התאריך המיוחד שוחחנו עם ראש הישיבה, הרב יעקב שפירא על חזון הישיבה על רקע אתגרי התקופה הנוכחית לאור אתגרי התקופה בה הוקמה הישיבה.
הרב פותח ומספר על שאלה שנשאלה הבינה המלאכותית, אם ניתן להסתמך עליה בפסיקות הלכה, והמענה היה שלא משום שאין לה מסורת וסיעתא דישמיא. "מהות הישיבה היא המסורת וממילא הסיעתא דישמיא. בצל מה שהיה פעם, כל מה שיש היום בישיבה הוא בגלל צילה של הישיבה דאז ואין שינוי. הדור והציבור משתנה, התלמידים משתנים, אבל הקו החינוכי של הישיבה הוא אותו קו חינוכי, מסורת וסיעתא דישמיא. מהבחינה הזו אנחנו לא משנים שום דבר. אנחנו אמנם לא בוולוז'ין ולא במקום הגיאוגרפי של בית הרב, אבל אנחנו שואבים ממה שהיה שם".
ממשיך הרב שפירא ומזכיר את דבריו של הרב גורן בעת חנוכת בניין הישיבה הנוכחי כשהזכיר שבעת הקמת בית המקדש העבירו את האש מהמשכן למקדש שהקים שלמה ובכך ביטאו שאין מייצרים אש חדשה ומה שהיה במשכן ממשיך הלאה, "האש המקורית עוברת למיקום אחר אבל אנחנו משתדלים שהאש, התבערה, תהיה בלי שינוי כהו זה".
על האופן בו ניתן ליישם את אותה שאיפה לשמר את הרוח שהייתה אז לפני מאה שנה, על אף התמורות הדרמטיות בעם ישראל שמאז הקים מדינה וצבא, אומר הרב: "הרב צבי יהודה התמודד עם דברים שהרב זצ"ל הגה להם את הרעיון והמחשבה וסלל את הדרך. הוא היה ה"צופה נתתיך" שראה מלמעלה טוב יותר ממה שרואים מי שנמצאים למטה. צריך צופה מלמעלה שיראה את הכול. לרב צבי יהודה היתה הסיעתא דישמיא להביא למעשה את דברי הרב במציאות שיש מדינה ויש התמודדויות של דת מדינה וחוקים, לקחת את הרעיונות הגדולים של מרן הרב זצ"ל, את זה זכה הרב צבי יהודה, בזכות האישיות שלו, להעביר הלאה. ההתמודדויות השתנו אבל לא הרעיון".
עוד שאלנו את הרב אודות התמורות שחלו, אם בכלל, מאז תקופת הרב צבי יהודה שבה תלמידי רבני ואברכי הישיבה נשלחו לאתגרי התיישבות, להקמת גוש אמונים, להעלאת יהדות ברית המועצות. האם מעורבות כזו בעשייה הציבורית קיימת בישיבה גם היום?
"ברוך ה', אין לנו היום את ההתמודדות של העליה מרוסיה. אנחנו כמעט מאחורי זה. יש לנו את בעיית העליה מארה"ב, כלשצערינו הם לא באים. תפקיד הישיבה היא לא לתת כוח אדם למקומות שונים, אבל מתוך הלימוד עצמו יש התעוררות להקמת ישובים קטנים וגדולים וכל מה שהם עושים נהפך למקום של תורה, מתוך ההבנה שהם צריכים להרחיב את המעגל החינוכי תורני מתוך השקפת הרב זצ"ל בכל מקום. אמנם אין לנו היום את סבסטיה ואת מה שעשה הרב לוינגר בקרית ארבע, אבל כל מקום שצריך חיזוק בארץ ישראל, בפרט בתחומי החינוך, הוא על ראש שמחתינו. הישיבה נועדה לגדל תלמידי חכמים עם חוט שדרה בעלי שאר רוח גדולה מאוד שישפיעו עוד הלאה".
עוד מוסיף הרב שפירא ומציין את האתגר הקיים כיום אולי יותר מבעבר, אתגר אחדות עם ישראל ש"יכול לצאת דווקא מתוך תורת הרב קוק", אומר הרב שפירא ומזכיר את הבקשה שהופנתה לרב הוטנר, גיסו של הרב צבי יהודה שהיה אחראי על הדפסת כתבי הרב זצ"ל, להדפיס עוד ספרי אורות. הוא מצידו אמר 'על מה מדובר, כמה כבר מעיינים בספר הזה, כמה מבינים אותו'. את הרב עוזי קלכהיים שאל הרב הוטנר כמה עותקים של הספר הוא רוצה והתשובה הייתה מאה. "הוא אמר לו תראה לי שיש עשרה שמעיינים בדברים העמוקים האלה, והיום יש אלפים ורבבות. ככל שעוברות השנים המשנה של הרב היא משנה שיותר ויותר מעיינים בה ולומדים אותה, אף על פי שלא כולם הולכים על פיה ויש אנשים שרוצים לראות מה הרב קוק כתב כדי לנהוג הפוך..."
המהפך התחולל, מדגיש הרב שפירא, בעקבות פעולתו החינוכית של הרב צבי יהודה שגידל תלמידים שהעבירו את תורת הרב הלאה, וכשהדור צמא לדברים גדולים הוא פוגש את התורה הזו.
בהקשר זה מספר הרב שפירא על המפגש בין הרב צבי יהודה ורבי שלמה קרליבך. הרב צבי יהודה שאל אותו מדוע הוא מלמד דברים עמוקים של האדמו"ר מאז'ביצא ולא דברים קלים ופשוטים יותר. הרב קרליבך השיב לו שאותם שהוא מקרב אותם הם אנשים שנמצאים עמוק בסמים ולא ניתן למכור להם דברים פשוטים, אלא רק דברים עמוקים שמדברים אליהם יותר. "הדור שלנו מחפש דברים גדולים ועמוקים, בלי לדלג על היסודות. הוא מחפש עומק ומשמעות", אומר הרב ומציין עד כמה מתבררים הדברים בתקופה זו של המלחמה.
לשאלתנו אם הרב מזהה יחס מכובד יותר לתורת הרב קוק מצידו של עולם התורה החרדי, משיב הרב שפירא וקובע כי דווקא בעבר היה היחס מכובד משום שאז הייתה היכרות הדדית רבה יותר ומתוך כך החיבור היה גדול יותר. "לא היה החיץ שנוצר עם השנים", אומר הרב. "היום מכירים פחות וזה יצר חיץ גדול מבחינת השקפת העולם".
על מעמדה של הישיבה בציונות הדתית המתפלגת בתקופתנו לזרמים ותת זרמים רבים, קובע הרב חד משמעית כי אכן גם היום הישיבה מהווה מטרייה רוחנית כוללת לכלל הפלגים והזרמים. גם מתנגדי הישיבה מבטאים סקרנות בתורה הנלמדת בה, וככל שהשנים חולפות מתברר ש"הרב קוק צפה דברים שמי חלם עליהם".
בדבריו מעיר הרב שפירא כי ישיבת מרכז הרב אמנם עודה מהווה מטרייה רוחנית לכלל הזרמים, אך עם זאת אין להתעלם מכך ש"יש דברים שאנחנו מאוד לא מזדהים איתם. להגיד בשם הרב קוק דברים שלא עלו על דעת ולפרש דברים בצורה לא נכונה זה מטעה".
על אירועי מאה השנים להקמת הישיבה אומר הרב כי אין כוונה לדחוק לשעתיים מאה שנות ישיבה, אך הרצון הוא "לתת לכל מי שמגיע להרגיש מחדש את החוויות הרוחניות, את הקשר שיש לו עם הישיבה דרך דברים שהוא שמע בזמנו. המפגש עצמו הוא נפלא ביותר ואין לי ספק שירומם את מי שיגיע וזה לא רק זכרונות העבר".