בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, הורה לרבנות הראשית לישראל לשקול מחדש את החלטתה להגביל את גילם של ראשי צוותי השחיטה ואנשי צוות השחיטה לגיל 80 בלבד, וזאת בעקבות עתירות שהגישו כמה מראשי צוותי השחיטה הוותיקים בחו"ל נגד מועצת הרבנות הראשית.
העתירות הוגשו על ידי הרבנים אליהו פרץ ואברהם סודרי (באמצעות בא כוחם עו"ד אילן בומבך), יהודה טביב ועובדיה מור יוסף, אשר טענו כי החלטת הרבנות להגביל את גיל הפעילים בצוותי השחיטה פוגעת בהם באופן בלתי מידתי, ואינה מבוססת על שיקולים מקצועיים אלא על החלטה מנהלית גורפת. לטענתם, רבים מהשוחטים הוותיקים שומרים על כשירות גופנית ונפשית מלאה, וממשיכים למלא את תפקידם נאמנה גם לאחר גיל 80.
נציגי הרבנות הראשית, באמצעות עו"ד מוריה פרימן, טענו כי ההחלטה נבעה מדאגה לבטיחות, לאחריות מקצועית ולשמירה על רמת הכשרות. עם זאת, במהלך הדיון שנערך ביום ט"ו בחשוון תשפ"ו (6.11.2025), ובהתאם להערות השופטים, הסכימה הרבנות לשקול מחדש את עמדתה ולהחליף את ההגבלה הגילאית הקבועה במנגנון בדיקה פרטני של כל שוחט או ראש צוות.
בהחלטת הביניים קבעו השופטים - יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר - כי עד לקבלת החלטה חדשה, אין למנוע מהעותרים לשמש בתפקידיהם כראשי צוותים או כחברי צוותים לשחיטה בחו"ל אך הוסיפו כי הרבנות שומרת לעצמה את הסמכות לבדוק כל מקרה לגופו ולקבוע אי-כשירות על סמך טעמים פרטניים.
פסיקת בג"ץ מהווה בלימה זמנית של מדיניות הרבנות הראשית להגבלת גיל שוחטים, ומחייבת את המוסד לבחון כל שוחט לפי כושרו האישי ולא לפי גילו הכרונולוגי. עם זאת, בית המשפט לא ביטל את סמכות הרבנות לקבוע קריטריונים מקצועיים או רפואיים לתפקיד, כל עוד הם נבחנים באופן פרטני ולא גורף.
ההחלטה צפויה להשפיע גם על צוותי השחיטה בישראל, שכן סוגיית הגיל ושמירת הכשירות המקצועית עומדת במוקד הדיון הציבורי על אחריות הרבנות לאיכות ולמהימנות מערך הכשרות כולו.
