קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. על המשמעויות האזוריות והכלכליות של המהלך שוחחנו עם אנה נמקוב, עמיתת מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל, ICGS, מומחית לרוסיה ומזרח אירופה.
נמקוב מזכירה כי תכלית ההסכמים הייתה לכאורה לחזק את הקשר והנורמאליזציה בין מדינות במזרח התיכון לישראל, אך במקרה קזחסטן מדובר במדינה שאינה במזרח התיכון אלא באסיה וכזו שממילא יש לה קשרים טובים עם ישראל כמעט מאז הקמתה, מעט אחרי פירוק ברית המועצות. בין ישראל לקזחסטן יש שגרירויות, ביקורי מנהיגים ואפילו אין צורך בוויזה בין ישראל לקזחסטן, כך שלכאורה לא ברור מדוע נכנסת קזחסטן להסכמי אברהם.
המענה לכך הוא בהבנה שלמעשה מדובר באינטרס אמריקאי, מסבירה נמקוב. "עיקר העניין הוא אמריקאי. קזחסטן היא מדינה בין החזקות בארצות שהיו בברית המועצות בגלל משאבי הטבע שיש שם, מצבורי גז ונפט, מה שלאורך ההיסטוריה תמיד מעניין את האמריקאים". עוד מוסיפה נמקוב ומציינת כי קזחסטן כמעט ואינה גובלת בים "ולכן היא תלויה בהעברת הנפט דרך רוסיה סין ואיראן. כאן אנחנו פותחים אפיק נוסף למסחר הנפט והגז דרך ישראל. אמנם זה עדיין תלוי בטורקיה, אבל זה מייצר עוד אפשרות להעברת נפט וגז קזחי אל המערב".
על מנת להבין טוב יותר את המבנה הגיאוגרפי מציינת נמקוב כי באחרונה קזחסטן חתמה על הסכם עם אזברייג'אן, ידידה טובה של ישראל. הנפט והגז יעברו מקזחסטן לאזרבייג'אן, משם לטורקיה דרך חיפה בנתיב הימי. למעשה מדובר בהסכם כלכלי בין קזחסטן לארה"ב שממנו גם ישראל תרוויח במובנים שונים.
"כמה שעות אחר כך טראמפ חתם על הסכם כלכלי מורחב עם אוזבקיסטאן, שגם זו מדינה מוסלמית שהייתה באיחוד המדינות הוסבייטיות במרכז אסיה. טראמפ מייצר בכך מקומות השפעה במרכז אסיה. הוא התחיל במדינה הכי חזקה ועובר לעוד מדינה חזקה. הוא הרי מתהדר בכך שהוא הביא לסוף המלחמה בין אזרביג'אן לארמניה, שגם הן היו מדינות סובייטיות וגם הן חלק מהנתיב הזה. מדובר במהלך אמריקאי במרכז אסיה שתכליתו ליצור משקל נגד בעיקר לסין, ותוך כדי כך זה נותן מנוף מול רוסיה ואיראן".
"העברת אנרגיה היא שמניעה את העולם. מדובר בסכומים מטורפים וביכולת להטיל או לעקוף סנקציות", מסבירה מנקוב את חשיבות האירוע. "אם עד עכשיו מעבירים מקזחסטן גז דרך תשתיות של סין, עכשיו אפשר לומר שלא נשתמש יותר בזה. זה לא פוגע במסחר הסיני, אבל פוגע בעמלה שהם לוקחים, מייתרים להם תשתיות שהם השקיעו בהן הרבה ומייצרים תמונת החלשה בינלאומית לסינים. אנחנו חלק מהעניין", היא אומרת ואנחנו שואלים אם המהלך לא עלול לסבך את ישראל עם הסינים שלא ישמחו לראות את ישראל משתתפת במסלול עוקף סין הפוגע בכלכלתם.
להערכתה לא תהיה פגיעה בישראל מאחר וסין, שגם כעת אינה ידידה טובה לישראל, רואה את ארצות הברית כמי שמובילה את האירוע כולו ואינה מתייחסת לישראל כמרכז העולם. כמו כן ההתייחסות למהלך היא כאל הרחבה והוספת אפיק נוסף להעברת המשאבים ולא תחליף להעברה במסלול הסיני. ישראל תוכל להציע נתיב ימי שישפר ויזרז את המסלול אך היא אינה היוזמת והמובילה של המהלך. "זה לא שאנחנו חותכים את הכבל האנרגטי בין קזחסטן לסין".
בהסכם, מוסיפה נמקוב, תהיה העמקה נוספת של הקשרים בין ישראל לקזחסטן. אין צורך בשינוי מהותי כלשהו ביחסי המדינות, אך "זה נותן עוד עוגן, עוד התקשרות כלכלית והיכרות. אלו דברים שמייצבים את העולם".