קזחסטאן מצטרפת להסכמי אברהם. איזו מן מדינה זו? ולמה זה חשוב בכלל?
מאז ימי המלך הפרסי כורש הגדול - המוכר לנו היהודים מהצהרת כורש שאפשרה את שיבת ציון - מרכז אסיה הוא מרחב פרסי. ממגילת אסתר אנו יודעים שהאימפריה הפרסית השתרעה מהודו ועד כוש. אזורי השוליים שלה השתחררו במהלך הזמן מההשפעה הפרסית, אבל מרכז אסיה נשאר תחת השפעה פרסית.
משמעות המילה "סטאן" בפרסית זה אזור. לדוגמה, בעברית אנו מכירים את המילה בוסתן. צירוף של המילה "בו" עם הסיומת "סטאן" שמשמעותו אזור של ריח. אם כן, קזחסטאן פרושה האזור שבו גרים הקזחים. כך גם לגבי מדינות הסטאן האחרות.
חמשת מדינות במרכז אסיה - קזחסטאן, אוזבקיסטאן, טורקמניסטאן, קירגיסטאן, טג'יקיסטאן - הן רפובליקות סובייטיות לשעבר. במהלך המאה ה-19 התפשטה רוסיה הצארית לתוככי אסיה וכבשה את מרבית המרחב הפרסי. בנוסף ל"סטאנים" הסובייטים יש גם את אפגניסטאן ופקיסטאן. אפגניסטאן שמרה על עצמאותה במהלך התקופה ההיסטורית במאה ה19 שנקראה "המשחק הגדול" מול הבריטים שניסו לכובשה מכיון הודו, ומול הרוסים שניסו לכבשה מכיון מרכז אסיה. פקיסטאן היא יצירה מיוחדת. כאשר יצאו הבריטים מהודו בשנת 1947 החליטו המוסלמים בהודו הבריטית שאינם יכולים לחיות באותה מדינה עם ההינדים. לפיכך הקימו לעצמם המוסלמים מדינה משלהם שנקראת ארצם של הטהורים - פקיסטאן. פקיסטאן אם כן היא האזור שבו גרים אלו שנטהרו מהטומאה ההינדית.
שטחה של קזחסטאן הוא כ 2.7 מליון קמ"ר. כדי להבין את המשמעות של השטח העצום הזה נציין שהשטח הכולל של כל יתר מדינות הסטאן גם יחד הוא גם כן כ-2.7 מליון קמ"ר. כלומר, שטחה של קזחסטאן הוא כמחצית שטח כלל מדינות מרכז אסיה.
בדרום המרחב נמצאת איראן. פירוש שמה של איראן הוא ארצם של הארים. שם שמכריז על תפיסתם של הפרסים ביחס לעצמם, הם הגזע העליון, שליטי המרחב. על קברו של דרויש הגדול, המוכר לנו היהודים כבונה המקדש, נחקק: אני ארי בן ארי בן הגזע הארי. שטחה של איראן של היום הוא 1.6 מליון קמ"ר. לשם השוואה שטחה של צרפת, שהיא הגדולה במדינות אירופה (פרט לרוסיה כמובן) הוא כחצי מליון קמ"ר. שטחה של מדינת ישראל כולל יהודה ושומרון ורמת הגולן הוא כעשרים וחמישה אלף קמ"ר בלבד.
אבל מבחינת האיראנים, מכלל המרחב הפרסי, שהוא כאמור כשבעה מליון קמ"ר, אירן חולשת היום רק על חלק קטן ממנו.
במדינות הללו השפות המקומיות הן וריאציות של השפה הפרסית. בחמשת ה"סטאנים" הסובייטים לשעבר הרוסית הפכה להיות השפה השלטת, והשפה המקומית נכתבת באותיות קיריליות. לעומת זאת באירן עצמה, בפקיסטאן ובאפגניסטאן הפרסית נכתבת באותיות ערביות. כדאי לדעת שהפרסית שהיא שפה הודו אירופית מתאימה יותר לאלף בית לטיני או קירילי מאשר לאלף בית הערבי המותאם לשפה שמית.
לאורך כל התקופה הסובייטית היו ה”סטאנים” מהרפובליקות הנחשלות ביותר בברית המועצות. תחת הכלכלה הריכוזית הסובייטית, הוטל על כל אזור לגדל יבול מרכזי אחד. אוזבקיסטן למשל עסקה בגידול כותנה. גידול הכותנה בשיאו היה כ 70% מהתל”ג של המדינה. קירגיזסטן גידלה צאן ובקר למאכל. קזחסטן גידלה חיטה וצאן ובקר. הסטאנים היו רפובליקות חקלאיות, עם רמת תיעוש נמוכה. כתוצאה ממדיניות קומוניסטית זו לא נוצלו כמעט המחצבים העצומים שבמדינות אלו. כגון, נפט, גז, פחם, זהב, אורניום, ומחצבים אחרים. מלבד זאת, האוכלוסייה של מדינות אלו היא מוסלמית. השלטון הסובייטי, כדרכו בכל שטחי שלטונו, נלחם בדת וחילן את האוכלוסייה בשיטתיות קפדנית. לאחר קריסת ברית המועצות אותם פקידים סובייטים שמשלו ברפובליקות נשארו בשלטון, והם המשיכו למשול באותן שיטות. המשכיות זו יצרה יציבות ומנעה מלחמות אזרחים והשתלטות תנועות ג'יהדיסטיות על מדינות אלו.
עם עצמאותן של מדינות אלו בשנת 1992 הן כוננו יחסים דיפלומטיים בינן לבין ישראל.
היחסים בין ישראל לבין אוזבקיסטאן וקזחסטאן הם הקרובים ביותר. מיד עם עצמאותה כוננה קזחסטאן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. לישראל שגרירות באסטנה בירת קזחסטאן ולקזחסטאן שגרירות בתל אביב. בדומה לכך לישראל שגרירות בטשקנט בירת אוזבקיסטאן ולאוזבקיסטאן שגרירות ברמת גן.
באוזבקיסטאן נמצאות הקהילות היהודיות העתיקות של בוכרה וסמרקנד. לעומת זאת בקזחסטאן אין קהילות יהודיות עתיקות. הקהילה היהודית שם נוצרה סביב קברו של ר' לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובויטש' האחרון, בעיר אלמא אטה.
בטורקמניסטאן יש לישראל שגרירות באשגבאט הבירה, אבל טורקמניסטאן מצידה מיוצגת בישראל רק על ידי השגרירות שלה ברומא - בירת איטליה.
ישראל מיוצגת בקירגיסטאן על ידי השגרירות בקזחסטאן, ואילו קירגיסטאן מיוצגת בישראל על ידי השגרירות שלה בטורקיה.
בניגוד ליתר ארבע מדינות מרכז אסיה הסוביטיות לשעבר, היחסים עם טג'יקיסטאן היו יחסים קרים ומתוחים. מדינה זו נטתה לצד איראן והעדיפה את הפלשתינאים על פני ישראל. ישראל מיוצגת שם על ידי השגרירות בטשקנט שבאוזבקיסטאן. אולם באלול תשפ"ה - ספטמבר 2025, ביקר השר חיים כץ ביקור עבודה בטג'יקיסטאן. בביקור זה נחתמו בין המדינות הסכמים כלכליים דו צדדים. חתימת הסכמים אלו מראה את ההתחזקות הדרמטית במעמדה העולמי של ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אפילו מול מדינות מוסלמיות נידחות במרכז אסיה שהיו עד היום בלב אזור ההשפעה האיראני .
היחסים עם מדינות מרכז אסיה אלו חשובים ביותר לישראל. הם מראים שישראל יכולה לקיים שיתוף פעולה פורה עם מדינות מוסלמיות. היחסים עמן מאפשרים לישראל לעקוף ולנטרל את אירן האויבת, את טורקיה העוינת, ואת העולם הערבי בכלל. מצדן, מדינות אלו משוועות לטכנולוגיה ישראלית. במיוחד טכנולוגיות מים וחקלאות מתקדמת. עבור ישראל יש כאן הזדמנות להיכנס לשוק צומח הזקוק למוצרים ישראליים חסרי תחליף. עבור מדינות אלו שיתוף הפעולה עם ישראל פותח להן פתח להיכנס למודרנה והוא עבורן שער כניסה לשיתוף פעולה עם ארה"ב ועם המערב בכלל.
הצטרפותה של קזחסטאן להסכמי אברהם והסיכוי שגם מדינות "סטאן" נוספות יצטרפו, משדרגת את מעמדה של ישראל במרכז אסיה, מול העולם הערבי והמוסלמי. וגם את מעמדה הבין לאומי הכללי של ישראל.
הכותב הוא סופר סת"ם, ובעל תואר שני במזרח תיכון ומרכז אסיה מאוניברסיטת אריאל.
לתגובות: elizorrsegal3@gmail.com