"זה בדיוק כמו חומה ומגדל, רק בצבע ולא בשחור-לבן", מספרים תושבי גבעת מעוז אסתר.
כבר 18 שנה שומרת גבעת מעוז אסתר על ארץ ישראל כולה. יש מי שמגדיר את הגבעה כנקודת ההתיישבות שמטרפדת את "תוכנית פיאד" של הרשות הפלסטינית, לא פחות.
הם עלו לשם בלי מים, בלי חשמל ובלי כביש - רק עם לב יהודי חם וידיעה אחת ברורה: אסור לוותר על אף שעל בארץ ישראל. מאז הם עושים היסטוריה, והפכו לאחת מהנקודות החשובות והמתפתחות.
למרות שהם עברו יותר מ־60 פינויים, אינספור לילות של שמירה, קור ובדידות, כיום כבר חיות שם עשרים משפחות, עשרות ילדים, בית כנסת פעיל שמחיה את הלב, והשנה אפילו נבנה תלמוד תורה לילדים. קהילה חיה ונושמת שצומחת למרות הכל, עם אמונה ותקווה: "כל מי שמגיע לכאן, חי ונפגש עם האנשים, מיד מתחבר".
אבל לצד האחווה והגאווה, המציאות שלהם לא פשוטה: המדינה עדיין לא תומכת ביישוב, והחשמל שמחובר לפי התקן לשתי משפחות בלבד- מחזיק 20 משפחות. הפסקות המים תדירות, החשמל פועל לסירוגין, אך במקביל משפחות עם ילדים ממשיכות להצטרף לגבעה, וההורים ממשיכים להילחם בשיניים כדי לשמור על המקום בשביל עם ישראל לדורות.
כדי שהיישוב יוכל להמשיך להתפתח ולקלוט משפחות, הם חייבים לעלות קומה, לבנות תשתיות, ולחבר חשמל קבוע: "לאהוביה היה ברור שמעוז אסתר תהפוך לעיר, וזה מה שקורה לנגד עינינו", מספר אברהם סנדק, אביו של אהוביה, שעבר למעוז אסתר לפני שנתיים. ובאמת, מי שמגיע למעוז אסתר מופתע בכל פעם לגלות עד כמה התושבים נחושים במשימתם הגדולה. נחושים, אבל זקוקים לגב שלנו.
בזכות התרומה שלך עוד משפחה תוכל לחזק את מעוז אסתר >>
כי סביב החלוצים של הדור, הולכת ונבנית מציאות אחרת. הרשות הפלסטינית, בתמיכת תקציבי עתק של האיחוד האירופי, שולחת את אנשיה להשתלט על האדמות. עוד דרך, עוד בית, עוד דגל - וכל נקודה כזו הופכת להיות בסיס קבע לשטח פלסטיני רציף. היכן שהם מצליחים לבנות, היישובים שלנו נחלשים, הגבול מתקרב, התצפיות מאיימות, והטרור הערבי מקבל דריסת רגל.
"מעוז אסתר זאת מלחמה יום-יומית על החיים", מספרים התושבים, וזה נוכח במציאות. כל עוד מעוז אסתר קיימת היא מצליחה להוביל קו הפוך, והופכת את המרחב לבטוח ליהודים. אפילו הכפר הבדואי הסמוך, עין סמיה, פינה את עצמו כשהבין את העקשנות של תושבי מעוז אסתר.
דווקא בגלל כך - המשפחות לא מוותרות. הן יודעות, כמו כולנו, איך זה נראה כשעם ישראל מחליט לסגת לאחור ולוותר על הנוכחות. מבחינת המשפחות באסתר מעוז, הנוכחות שם היא ההגנה על כל תושבי מדינת ישראל.
אז הן נשארות שם, בלילות של רוחות, בימים של קור, כשהחשמל קורס באמצע חימום מים והכביש שוב מוצף בגשם. הן נאחזות באדמה בזכות עם ישראל, ולמען עם ישראל, ומגדלות את הילדים לערכים. הן מעצבות את המציאות בשטח. והן לא מסתפקות בקיים, אלא שואפות להרחיב את המקום ואת התנאים כך שעוד משפחות יצטרפו. והביקוש גדול!
בזכות התרומה שלך התאורה במעוז אסתר תאיר למרחבים ותסמן שאנחנו כאן >>
כל תרומה, כל תמיכה, כל יד מושטת מבחוץ - היא האוויר לנשימה שמחזיק אותן שם.
בלי הגב של הציבור, מעוז אסתר לא הייתה שורדת את כל השנים האלו. ועכשיו, כשמתקרב החורף, אנחנו יכולים להתגייס ולבנות להם תנאים שיאפשרו להם להמשיך, להביט אל האופק, לדעת שעם ישראל עומד מאחוריהם, ולהחזיק באדמה. וכמובן, לקלוט את המשפחות הנוספות שכבר מתעניינות.
לא כל אחד נולד לשמור בלילה או לבנות בידיים. אבל כל אחד יכול להיות השותף שסולל דרך גישה, שמחמם מים לילדים, שמאפשר לעוד משפחה להצטרף למהפכה ולהחזיק מעמד על ההר.
כל אחד יכול לקחת חלק במצוות יישוב ארץ ישראל, באמצעות תמיכה בחלוצים של הדור.
תמכו בחלוצים של הדור - שמיישבים את ארץ ישראל