מחבלים על גדר הגבול עם ישראל
מחבלים על גדר הגבול עם ישראלצילום: Abed Rahim Khatib/Flash90

צוות המומחים שבחן את איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים האינטגרטיביים מאירועי 7 באוקטובר, בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, הציג היום (שני) את ממצאיו לרמטכ"ל אייל זמיר ולפורום המטכ"ל.

הצוות, בחן 25 תחקירים שבוצעו בצה"ל מאז חודש מרץ בשנה שעברה, העריך את איכותם, את עומק המסקנות ואת פערי הלמידה. מיפוי רוחבי העלה שונות גבוהה באיכות: מתחקירים מקצועיים ומקיפים ועד כאלה "שאינם מניחים את הדעת".

לצד קביעתו כי כלל העוסקים בתחקורים פעלו "ביושרה ובניקיון כפיים", הצוות זיהה נושאים שלא תוחקרו דיים והמליץ להשלימם, בראשם הטיפול בידיעות לאורך השנים וההיבטים הארגוניים-אופרטיביים של תכנית "חומת יריחו" - שעסקה בתוכנית חמאס למתקפה רצחנית.

הצוות הפיץ "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים, ראיין כ-80 בעלי תפקידים ותחם את עיסוקו לתחקירי צה"ל בלבד, ללא בחינת הממשקים המדיניים והבין־ארגוניים.

על בסיס ניתוח של המידע, הדוח מצביע על שישה מסבירי כשל מרכזיים: כישלון תפיסתי ביחס לחמאס ולעזה; כישלון מודיעיני בהבנת האיום ובהתרעה; היעדר עיסוק ב"חומת יריחו"; תרבות ארגונית־מבצעית לקויה; פער מתמשך בין איום הייחוס למענה; ותהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל 7 באוקטובר.

בדו"ח נכתב כי המתקפה אירעה על רקע מידע איכותי וחריג, אשר "אילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה".

המסמך מפרט כשלים ייעודיים: במטה הכללי - הערכת חסר של האויב ואי-התאמת המענה; באגף המבצעים - היעדר הובלת מוכנות למלחמה בהפתעה ולמידה משומר החומות, אי-בנייה והערכת מצב בליל האירוע; באמ"ן - היעדר מחקר צבאי מתמשך על "צבא הטרור", אי-מתן התרעה ותפיסת איסוף צרה; בפיקוד הדרום - אי-מימוש אחריות להתרעה ולהגנת המרחב ואי-התאמת סד"כ ותוכניות; באוגדת עזה - אי-זיהוי השתנות האויב, אי-העלאת מדרג ההתרעה ואי-נקיטת יוזמה במוכנות.

עוד צוינו כשלים בחיל האוויר ובהגנת החופים בחיל הים, תוך הדגשה שמדרג ההתרעה בצה"ל לא הועלה טרם המתקפה.

בהיבטי הגנה מרחבית, אומצה קביעת התחקירים על תרומת הרבש"צים וכיתות הכוננות ועל שחיקת מרכיבי ההגנה במרחב האזרחי.

בתחקיר הנובה זוהה פער בתפיסת האחריות המרחבית והומלצה הסדרה רחבה של ההגנה המרחבית באירועים מסוג זה.

בתחקיר האיסוף הקרבי אומצו הקביעות בדבר תפקודן "המופתי" של התצפיתניות, ונרמז כי ניתוח מודיעיני איכותי היה יכול להבליט שינוי מצב חודשים קודם.

הצוות המליץ על תכנית יישום רב-שנתית בראשות סגן הרמטכ"ל, הצבת תרחיש "מלחמה בהפתעה" כמצפן למוכנות ולבניין הכוח, העמקת תיקון במערך המודיעין עם העדפת ההתרעה, בחינת תפיסת ההגנה המרחבית והלימה בין אחריות לסמכות, ותביעת סטנדרט פיקודי המקדש מקצוע צבאי והכשרות ייעודיות במפקדות וחמ"לים.

הרמטכ"ל קיבל את ההמלצות, מינה את אלוף תמיר ידעי למעקב יישום, והנחה להציג את ממצאי הצוות בפורומי הסדיר והמילואים ובהכשרות הפיקודיות.

"בין החלטותיי הראשונות כרמטכ"ל היה למנות צוות מומחים עצמאי, צעד חיוני להשבת אמון המפקדים בתחקיר הצבאי, להשבת אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, ולשיקום וחיזוק יסודות העשייה הצבאית. אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום. כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו", אמר הרמטכ"ל זמיר.

הוא הוסיף כי "הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת. לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של השבעה באוקטובר. בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים במלחמה רב-זירתית בגבורה, בחתירה למגע ומביאים להישגים חסרי תקדים בזירות השונות. היכולת של מפקדים שכשלו ב-07/10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת - היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל. התיקונים שניישם בעקבות הדו"ח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו".

"אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי השבעה באוקטובר בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה. השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות.

דו"ח צוות המומחים שהוצג היום, הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת. מתוך הכאב ומתוך הקרבות שאנחנו נלחמים היום, נבנה חוסן ותקומה ליום שאחרי, מתוך השבר נבטיח עתיד בטוח יותר לעם ישראל ומתוך האחריות נמשיך להיות צבא שמגן על המדינה ומבטיח את קיומה", סיכם זמיר.